רות בלומרט
ילידת חיפה תש"ג, מתגוררת בירושלים.
למדתי מיקרוביולוגיה וביוכימיה, עברתי לספרות עברית ולשירת ימי הביניים.
תקופה מסוימת שהיתי עם משפחתי בניו יורק ומ - 1979 מתגוררת בירושלים.
ביקורת ספרים,עריכת במה רבעון לדרמה, תרגום ספרות, עיון ושירה; עריכה לשונית עסקתי בכתבי יד [מעט],פירסומים בעיתונות. שירים, סיפורים קצרים, רומנים, ספרי ילדים, שני ספרי שירה
מוֹדָע מִזְּמָן אַחֵר כותבת, מתרגמת ועורכת
.jpg)
בת קולך האישית והיחודית נשמעת מבעד לפסוקיו המכוננים של מזמור כג בתהילים
ברוכה השווה…
ושבוע טוב ומבורך רות היקרה
לרות היקרה,
שימחת אותי בשובך אל הבלוג. והשיר הוא כה חזק, ויפה ואקטואלי.
חזרה מהגיהינום מעודדת…צריכה לשמור ולהקריא לעצמי מידי פעם. מצמרר בדרך שהוא מביע אמת אישית.
ברוכה השבה מדרך החתחתים.
הבדידות הבסיסית של האדם אינה מופרת לא בבית הומה קרובים ולא בחדר מלא אנשים. תחושת הבדידות מתגברת בזמנים קשים של צל מות.
נמשיך כנראה לתעות לבדנו – אבל לפחות בידיעה שאנו מביטות זו על זו מרחוק.
תמר
תודה לכולכם ידידי על התגובות לשיר. חשתי טוב יותר.
הבדידות הבסיסית של האדם אינה מופרעת לא בבית מלא אוהבים ולא בחדר מלא זרים. בדידות זו מתגברת בזמני הליכה בצל המות.
נמשיך כנראה לתעות לבדנו כל אחת בדרכה אבל בידיעה שנוכל להביט זו בזו מרחוק.
תמר