רות בלומרט
ילידת חיפה תש"ג, מתגוררת בירושלים.
למדתי מיקרוביולוגיה וביוכימיה, עברתי לספרות עברית ולשירת ימי הביניים.
תקופה מסוימת שהיתי עם משפחתי בניו יורק ומ - 1979 מתגוררת בירושלים.
ביקורת ספרים,עריכת במה רבעון לדרמה, תרגום ספרות, עיון ושירה; עריכה לשונית עסקתי בכתבי יד [מעט],פירסומים בעיתונות. שירים, סיפורים קצרים, רומנים, ספרי ילדים, שני ספרי שירה
מוֹדָע מִזְּמָן אַחֵר כותבת, מתרגמת ועורכת
.jpg)
.jpg)
שיר מקסים- תהייה אחר מקורות ואמיתות מעבר למציאות שאנו רגילים בה.
כמה טוב שאת משתפת בה אותנו, הטרודים במשמרותנו.
שבת שלום
הלואי רבים היו חולים במחלות כאלה…
רות, הדיבור על האור סביב 'אפר גווייתי' מעלה בדעת את ה-Mehr licht של גתה על ערש מותו, ובכל זאת השיר מאיר גם מאיר.
כל כך יפה. כמו תפילה.לי מספיק הבית האחרון.
רות,
התחברתי רגשית לכל מילה בשיר הקסום המרגש הזה.
,"בגנים של היקום, אני הנפש,
ניגפת במוטציות ומכשולים,
קשה לה עם עצמה,אך היא רגילה למציאות."
,"כמי שניתק קשר עם המציאות
על האמת והאהבה, המגולמים בי."
תודה לך שבראת במילותייך השתקפויות חיים
בכל כך הרבה רגישות והתבוננות .
מיכל
בהתבוננות במושגי הקבלה והזוהר
השזורים בשיר "אור" שמציין
סימני דרך אל מקורות האור האמת והאהבה של הדוברת.
האהבה ממקור עלום ,בעולם הספירות ההיררכי
ספירה שמעבר לתבונה ומעבר למלכות ,
האהבה היא אצולה המשתקפת בצל של עצמה.
האור מקור חיים
והנגוהות אורות מזהירים דו משמעית,
זוהרים ומסמנים אזהרה גם יחד
מאיבוד הקשר של האמת והאהבה האישיים
עם המציאות .
בתקווה שפרשנותי ןדרך התבוננותי בשיר,
לא הכבידה, אלא האירה מילים שביקשו לגעת.
היי רות
חברתי האמיצה, שיכולה על האור, הוא יאיר בעל כורחו.
בימים אלה כתבתי משהו דומה(אולי??)
אם אין אהבה אז השמש לא תשקע היום
אם אין אהבה
אז השמש תטבע בים היום.
שלך
בקרוב מאוד
טובה
אור ברות.
שיריך הם האור עצמו.
מופלאים כאור ירושלמי המצוי בחלומות על ירושלים (האחרת)
שיר מאוד יפה, רות. שבוע טוב ומאיר 🙂
מאירת עולם!
שיר יפה ומורכב.הצורך הכמעט נואש
לתחושת תקווה של ממש.
שבוע טוב לך,רות.
אני חולה בנגוהות
מאוד מזכיר את חולת האהבה ב"שיר השירים" הנפש מתמודדת כאן עם מוטציות של המציאות הגשמית אבל הנשמה קורצה מאהבה ממקום עלום
שירך נוגע וכמה אל ספירות אור של מלכות דאין סוף
והעולם יאיר על כרחו יאיר, ויום ליום יביע אומר ולילה ללילה יחווה דעת….
יפה שירך, רות, והבית האחרון הוא כליל בכליל
חזק!!!חזק!!!חזק!!!
במיוחד התקשרתי לשני הבתיםהפותחים ולבית המסיים.
אמת
האור הוא בי
והאמת והאהב
קשה להאמין
ברות
לבית השלישי פחות התקשרתי למרות שראיתי בו את הסיבה לכתיבת השיר. אבל זו חולשה שלי, לא של הכתיבה.
והבית האחרון:
איך אחזיק מעמד
ומתי העולם יאיר
על כרחו
יאיר.
בזכות שירה כזרת הוא יאיר רות יקרה.
שיר יפה מאוד! מאוד אהבתי את "בגנים של היקום אני הנפש", כדבר שמאפשר התחברות האני עם הבריאה, עם הקוסמוס.
רות יקרה,
אני אוהב את השיר הלירי-הגותי הזה. אני אוהב גם מה שכותבים עליך ועל שירתך. זה דיאלוג חכם ומרגש.
מסתבר שקשה לקבל שבחים שהאירו את הימים הקרים והקודרים ולכן התמהמהתי בתשובה. תודה לכם יקירי. מי יתן והאור יגה על כולנו בקרניו החיוניות.
קצת באיחור:
אני מאד אוהב את השיר הזה עם ההתפרצות האקסטטית ,תחושה של כוח ,שכרון כוח חיובי, התחושה ששום דבר הוא לא בלתי אפשרי.בפעם הזאת הטבע כפוף לרות ולא להפך.
אני אוהב את ההנאה מהמחשבה על המתבוננים ולא מאמינים למראה עיניהם. הזכיר לי (אם כי ב"הפוכה") את קריאת הנשים הרואים את נעמי (במגילת רות)השבה ממואב ואומרים "הזאת נעמי" או בגרסה של השיר הזה "קשה להאמין ברות".
תודה לך גיורא על ההגדרה "התפרצות אקסטטית" שכן כך הוא נכתב, וזמן מה היססתי להראותו שמא הוא לא מוכן. אבל הוא היה. שוב, תודה לך .
יופי רות
שלום רות,
אני מתעכב, מכל השירים, על "אור". יש בו בטחון עצמי כביר,עם הדים מהבטחון העצמי של ישוע בברית החדשה, והדימויים האסטרונומיים מזכירים התפוצצות של "סופר נובה" המזהירה דרך כל וילונות הערפיליות והגלקסיות וצעיפי הכוכבים. ויש בו גם שמחת נצחון על המוות, בכך שהדוברת מוכנה להיהפך לאפר, ולנצח בכך את החידלון.
בתחילה לא הבינותי את השיר, בגלל שאינני רגיל אצלך בנימה הפוזיטיבית האדירה, נוסח "ויריעו כל בני האלוהים". היא בכלל די נדירה בשירה. אבל כשקראתי את אחת התגובות תפסתי שהחמצתי לגמרי מה שכתוב שם, ואז חזרתי וקראתי אותו פעמיים ושלוש, וכאילו שמעתי את צלילי הפתיחה האדירים של "המיסה לחג המולד" של באך.
וכניגוד מוחלט, ובריכוז פיוטי אדיר של הדימויים, השיר שאת שמו שכחתי כרגע ושעניינו כביסה בסגריר ובלחות בוצית מקפיאה התלויה על חבל. וכמובן שיש קשר אורגאני בין שני השירים. אני מניח כי רק אומץ הלב שבו את מתמודדת עם מצבך נותן לך את בסיס העוצמה שב"אור". אלה שניים מהשירים החזקים ביותר שאני מכיר, ושנכתב על=ידי משוררת אמיתית.