רות בלומרט
ילידת חיפה תש"ג, מתגוררת בירושלים.
למדתי מיקרוביולוגיה וביוכימיה, עברתי לספרות עברית ולשירת ימי הביניים.
תקופה מסוימת שהיתי עם משפחתי בניו יורק ומ - 1979 מתגוררת בירושלים.
ביקורת ספרים,עריכת במה רבעון לדרמה, תרגום ספרות, עיון ושירה; עריכה לשונית עסקתי בכתבי יד [מעט],פירסומים בעיתונות. שירים, סיפורים קצרים, רומנים, ספרי ילדים, שני ספרי שירה
מוֹדָע מִזְּמָן אַחֵר כותבת, מתרגמת ועורכת
.jpg)
.jpg)
כמה יפה . כמיהה שכזו להרמוניה. אבל זה רק הוא?
מירי, זהו בדיוק, הכמיהה להרמוניה. תודה על הקריאה.
"בפעם האחרונה שהצטננת/ נדבקתי" היה כאן חזק במיוחד בעיניי בתוך ההקשר.
אני כל כך מפחדת מהמשפט הזה, משפט הביצים, והיה כיף לקרוא שיר שמעז לעשות מהן חביתה…
לפעמים נאמרים דברים שגורמים לדמיון לעבוד ולהצחיק כדי לשנות את חומרת הנאמר. אצלנו זה עובד. תודה על דבריך.
רות יקרה,
שיר שונה מאותם שירי שלךשאני זוכר.
הביצים המרוסקות זועקות ובכל זרת יש כאן אלם.
שמואל יקר,
הביצים מושכות לכיוון הרציני ולזה המשעשע. בכל מקרה, שיחה היא מסע מילולי שיעדו אינו צפוי…
כמה אהבתי….
תודה יעל על התגובה…
"שיחה היא התרסקות מודעת על מסלול בטון."
השורה הזאת כל כך נכונה ומדוייקת לי, ובכל פעם אני בוחרת להתרסק איתה מחדש. אלא, שחייבת להודות, עם מעט אופטימיות, עכשיו, אחרי זוגיות בורגנית של שנים, אנחנו מצליחים לרפד בצמר גפן את מסלול הנחיתה, ואפילו ללקק ת'פצעים. אחד של השני.
אהבתי מאד, רות.
איזה ניסוח מדויק איריס! זוגיות בורגנית!!!
ריקוד בשניים, לפעמים בהרמוניה, לפעמים לצלילי מוסיקה צורמת…
שיר מקסים!
תודה נעם!
רות, השבריריות של הקליפות המתרסקות והרצון לנווט את מערכת היחסים- מתסכל…
את ודאי צודקת תמי. ובכל זאת ניתן, בעזרת הומור, לצאת מתחושות מתסכלות. הוא מגן על השברירי והעדין אצל שני הצדדים.
נחבא הכאב בהומור, בציניות. אהבתי.
תודה לך לוסי על האבחנות.
רות יקרה,
השיר כבש אותי, בעיקר בזכות ההומור, שהוא מעלה רוחנית. וסליחה על השאלה: מתי כתבת אותו? כי הוא מאד שימח אותי.
עקיבא
עקיבא יקר, שמחה שהשיר שימח אותך. הוא עוסק ביחסי אנוש מאז ומתמיד. דומני שנכתב ב1990
יפה מאוד שירך רות יפה ומקורי השמוש שעשית במשפט השגור "ללכת על ביצים" כדי לתאר נסיון לדיאלוג בינו לבינה בהומור דק ומפוכח. מאוד אהבתי- אחד משיריך היפים ביותר בעיני
תודה לך חנה יקרה.