רות בלומרט
ילידת חיפה תש"ג, מתגוררת בירושלים.
למדתי מיקרוביולוגיה וביוכימיה, עברתי לספרות עברית ולשירת ימי הביניים.
תקופה מסוימת שהיתי עם משפחתי בניו יורק ומ - 1979 מתגוררת בירושלים.
ביקורת ספרים,עריכת במה רבעון לדרמה, תרגום ספרות, עיון ושירה; עריכה לשונית עסקתי בכתבי יד [מעט],פירסומים בעיתונות. שירים, סיפורים קצרים, רומנים, ספרי ילדים, שני ספרי שירה
מוֹדָע מִזְּמָן אַחֵר כותבת, מתרגמת ועורכת
.jpg)
הי רות, נהניתי לעקוב בשירך אחרי הצל השובב בשעת צהריים, כשהטבע שולט מהמרומים.
טבע שבוי במרומים,
רות זה כל כך מדויק
להתראות טובה
תןדה לכן סיגל וטובה, יהיו חייכן מוארים והצל יופיע רק כשנחוץ…
יפה.
הי רות, כבר שבת שלום אצלכם.
נעים לי להחזיר לך ביקור ולראות את הפנים מאחורי הארותייך.
משהו בשיר היפה שלך החזיר אותי לילדות.שעות היינו משחקות עם הצל. לא פלא שפיתחתי אליו אהבה גדולה, שעם השנים קיבלה משמעות מטאפורית ואישית עזה.
תודה לכן יעל ואיריס אליה. אכן משחקי הילדות והצל שובבו את רוחנו לא פעם…
רות, יפה בעיני משחק הדימויים בשיר הראשון: אומנם הוא מדבר לכאורה על צל אך למעשה מתאר במובלע את היפוך ההתנהגות של האור בהשוואה לעיניים ולאישונים.
בצהריים כאשר האור בשיאו והצל מצד אחד מוטל רק מתחת לילדה הקופצת באויר ומצד שני, דוהה כלומר נעלם לטובת האור המשתלט – האישונים מצטמצמים. וברדת החשיכה, האור נעלם, העיניים מתרחבות כדי לראות והצל מחבק את הכל.
בשיר השני לא הצלחתי לפענח את משמעות השורה השלישית : טבע שבוי במרומים .
אהוד, בבתים רבים נהוג להציב אדניות עם פרחים מחוץ לחלון או מרפסת. בעיני זה טבע שבוי… וכמה מרענן את חזיתות הבתים…
שיר יפהפה רות. יצא לי לקרוא בספר שירייך בשבוע שעבר. אני מאוד אוהבת את הסגנון שלך.
שמחה שהשגת את ספר שירי כרמית [איזה מהם?] וכי מצא חן בעינייך. תודה.
רות נדמה לי שזה שיר שני על צל, יש בך דקות אבחנה ונסוח.
בארצנו השמשית והמוארת, לא פעם הצל מושך וקוסם…
הפרחים לא הטילו צל ממרומי המרפסת, אבל האדניות שבתוכן היו כנראה שכן הטילו צלן על רצפת המרפסת או על בסיס המעקה שלה.
אסי דייקן כתמיד. וצודק. אבל בשיר הסתפקתי במה שהסתפקתי.
"בצהרים צמצם הצל אישוניו"
תיאור יפהפה לצל המצטמצם בשעת צהריים כשהשמש בזניט
רות אהבתי את: הפרחים באדניות המרפסת
לא הטילו צל
טבע שבוי במרומים.
שבוע נפלא לך.
לוסי ותמי תודה על המלים היפות. אגב המלה היא זנית, ולא זניט.
שבוע טוב לכן ןלכולנו.
הוקסמתי מהשיר ובייחוד מהשורות:
כשתפקח אהבתו עיניים
הכל יאפוף בחיבוק
תודה על ההיקסמות, לי. הצל כמובן ערמומי.
שני שירים יפהפיים. הפרחים באדנית המוצגים כשבויים הרחוקים מהאדמה ולכן אין להם צל הוא יפה במיוחד.
שמחה שחזרת. תודה על תגובתך לשירים.
מקווה שכתבת הרבה בטיול הארוך.
רות, בזכות התגובות גיליתי שלמראית עין מדובר בשני שירים. אני קראתי אותם כשיר אחד, יפה, מדבר אל כולנו.
בהערכה רבה
עקיבא