מוֹדָע מִזְּמָן אַחֵר כותבת, מתרגמת ועורכת
======
בֵּין "אֵיפֹה הַקֶּצ'וֹפּ?" וּ"שְׁנֵי קוֹלָה", לְיַד שֻׁלְחַן פוֹרְמַיְקָה,
מִישֶׁהוּ רוֹשֵׁם בְּחֶמְדָה עַל מַפִּית
כַּמָּה מִלִּיםעַל אוֹר מִתְנַפֵּץ בַּבּוּעוֹת הַצּוֹנְנוֹת.
אוּלַי תּוֹפָעָה שׁוּלִית
וַעֲדַיִן
בִּלְתִּי נִתְפֶּשֶׂת.
הַבּוּעוֹת פּוֹקְעוֹת בְּחֵן נִמְרָץ וְאַחַר בְּלֵאוּת,
רֹטֶב נִתָּז עַל הַדַּף-
הַשִּׁיר הֶחָדָשׁ מְדַמֵּם,
הַכָּתּוּב סָתוּם וְדוֹמֵם,
כְּמוֹ הַבּוּעוֹת שֶׁפָּקְעוּ.
זֶה הָיָה עַל אוֹר.
בְּלִי סָפֵק עַל אוֹר.
הַרְבֵּה שִׁירִים עַל אוֹר.
גַּם כָּאן, בֵּין הַסַּכּוּ"ם הַמְזֻיָּף לַיְעִילוּת הַמִּתְחַנְחֶנֶת – הוּא מַרְהִיב וְרָאוּי.
אֲבַל אֵיךְ הָיָה בַשִּׁיר? כָּל כָּךְ מַהֵר נָמוֹג.
הַקָּפֶה שָׁחוֹר וְהִיא טְרוּדָה בַּנָּיַד.
הַנְּיָר מִתְיַבֵּשׁ מְקֻמָּט
רְמָזִים זוֹלְגִים כִּכְתָּמִים, כִּדְּמָעוֹת, מַזְכִּירִים רַעְיוֹן.
זֶה הָיָה עַל אוֹר.
בְּלִי סָפֵק עַל אוֹר. אוגוסט 2009
זה עוד יבוא, רות, זה כבר כאן 🙂
רות יקרה,
שיר יפה, ואני שמח שהוא נמנה עם שירתך החדשה, שיש בה מעין פתיחות חדשה.
שני הבתים האחרונים לא מדברים אליי כל כך. אנא, קראי את השיר בלעדיהם.
להתראות
עקיבא
שלום עקיבא, תודה על האהדה וגם על העצה. אשקול זאת ברצינות.
שלום רות, מצטרף לדעתו של עקיבא לגבי שני הבתים האחרונים – הם לוקחים את השיר למקום אחר. שווה לנסות אולי ולראות אם השיר שלם יותר בלעדיהם
אהוד, תודה גם לך. השיר נכתב אמנם מזמן אך "לוטש" לאחרונה וכנראה שיצירתו דורשת ליטוש נוסף.
הי, זה סגנון מעניין ושונה לגמרי ממה שהעלית כאן עד עכשיו. ממש שירת חפצים (והשיר בכלל זה).
שלום אמיר, שמחה שירידה לעולמנו הפרוזאי יותר לא פגמה ושהשיר מצא חן. תודה.
רות, שיר יפה מאוד ובאמת שונה, כמו שכתב אמיר, מכל מה שהעלית כאן עד עתה. הקול שונה. כאן הוא יותר פרוזאי ופחות פיוטי, אבל גם התמטיקה של השיר דורשת את זה. בתוך מציאות פלסטקית-מקדונלדית, מישהי מחפשת איזשהו ניואנס של שאר-רוח והשראה בדמות האור המרצד וזה חומק, בגלל מצבה ובגלל הסביבה. אהבתי את השיר. רני.
צריך להיות כמובן "פלסטיקית". רני
רני, שמחה לתגובה ממך. הוכחה שאפשר למצוא שירה ביום יום, כפי שיש חן בסיפוריך.
חיפוש מוכר שמשיק גם לכל דבר בחיים, והשירה היא גם סוג של מטאפורה.
נחפש ונמצא, אביטל. תודה על תגובתך האוהדת.
טעם החיים : האור של קוקה קולה 🙂
מנגינה חדשה בשירייך, אוהבת אותה !
שמחה מאוד, ריקי, שאהבת את הגיוון!