רות בלומרט
ילידת חיפה תש"ג, מתגוררת בירושלים.
למדתי מיקרוביולוגיה וביוכימיה, עברתי לספרות עברית ולשירת ימי הביניים.
תקופה מסוימת שהיתי עם משפחתי בניו יורק ומ - 1979 מתגוררת בירושלים.
ביקורת ספרים,עריכת במה רבעון לדרמה, תרגום ספרות, עיון ושירה; עריכה לשונית עסקתי בכתבי יד [מעט],פירסומים בעיתונות. שירים, סיפורים קצרים, רומנים, ספרי ילדים, שני ספרי שירה
מוֹדָע מִזְּמָן אַחֵר כותבת, מתרגמת ועורכת
.jpg)
ולא מצאה מנוח לכף רגלה
תמיד נכון.
האוקסימורון כלא-חג הוא שיר בפני עצמו. הוא כל כך מעט המחזיק כל כך מרובה!
והיצוא ושוב במקום
הרצוא ושוב גם כן טעון ומרגש.
תודה על הקריאה המדקדקת.סבינה, כשמדובר בצפורים ופרחים – את מיוחדת.
רות בלומרט, השירים שלך דופקים אצלי בחלון
כמו העורב
העורב מלווה אותנו בתנך ובאגדה, כמו גם במיתוסים וביום יום. אני חסה עליו שבגלל קולו וצבעו הוא קרבן תמידי.
שיר חודר ועשיר רות
לעורב אין יחצנ"ים כמו ליונה , אז עשית לו שי-רות טוב 🙂
נראה כי השיפוט אינו אובייקטיבי, ויש דעות קדומות, כמו על העורב או על המשוררת התקועה.
היי רות
שיר מורכב, כאילו פשוט בא לפנים, קראתי כמה פעמים ולא ירדתי לסוף דעתי… אך זה טוב כי יש במה להתעמק.
שלך טובה
היי טובה, האב נוטה למות וגם הכותבת חשה שהתיבה שבה חסתה בתקופת המבול -מתערערת.אבל קסם לי גם הסיפור המסופוטמי על אות-נפישתים [נח] שאצלו מככב העורב כמבשר הישועה…
אני שומעת "איך רע" והעורב הרי קורא: "רק רע, רק רע"…
כטוב בעינכם הוא שמו של מחזה שקספירי… השיר הופך בו והופך ואז הרע- כטוב בעיניכם.