רות בלומרט
ילידת חיפה תש"ג, מתגוררת בירושלים.
למדתי מיקרוביולוגיה וביוכימיה, עברתי לספרות עברית ולשירת ימי הביניים.
תקופה מסוימת שהיתי עם משפחתי בניו יורק ומ - 1979 מתגוררת בירושלים.
ביקורת ספרים,עריכת במה רבעון לדרמה, תרגום ספרות, עיון ושירה; עריכה לשונית עסקתי בכתבי יד [מעט],פירסומים בעיתונות. שירים, סיפורים קצרים, רומנים, ספרי ילדים, שני ספרי שירה
מוֹדָע מִזְּמָן אַחֵר כותבת, מתרגמת ועורכת
.jpg)
שיר יפה מאד שבו המקלט הקונקרטי והמלחמה הריאלית המתחוללת בחוץ (מלחמת המפרץ) היא רק משל למתחולל בחדרי לבה של המשוררת המנסה להרגיע את עצמה ולשכנע את עצמה שכמו שיש מקלט פיזי לבית. גם בבית הרגשי היא תוכל למצא מרגוע (למרות שהוא כבר זקן ויש בו גרוטאות העבר).
כן, מרוב מעוזים ומקלטים חיים בפחד מתמיד. גם אני מסתכלת על עצמי לרגעים מהצד וחושבת שאם זה לא היה כל כך עצוב הייתי מצחיקה לגמרי.
אכן אלה לא חיים נורמליים, אלא "ממלכת העכביש והעש."
יפה התנועה מהמקלט של הבית המופגז בסקאדים אל המוח, מקלט המחשבות והרגשות המופגז בידיעה המגיעה מרחוק בטלפון ונוחתת במספר שלך (אנו שמחים להודיעך שמספרך עלה בגורל לבשורה רעה!) כמו שהפגז או הטיל באים מרחוק ועוברים עשרות ומאות קילומטרים רק כדי ליפול על הבית שלך.
יפה דו המשמעות של המילה שלום. שלום שאחריו יש טריקת טלפון גורם לטלטלה
שיר יפה, הבית כמקום לא בטוח.
קל יותר להתחבא מסקאד, רות. כמעט בעל כרחנו הפער האירוני המשוך פה בין מקלט למקלט מגיע ונוגע.
תודה על התגובות החמות והכנות.השיר מוקדם יחסית אך מאום לא נשתנה.
שיר מקורי ומקומי ועכשוי. אני אוהבת את הצמד מקלט/סקאד ועוד כמה כאלה שנולדו להם בדרך.