מוֹדָע מִזְּמָן אַחֵר כותבת, מתרגמת ועורכת
פרפרים
א
יוֹמִי קָצָר וְיָפְיִי הַמְפֻזָּר בִּנְדִיבוּת
מְיַחֵל לִמְעַט צוּף,
לִמְעַט דְּרוֹר,
כָּל עוֹד הָאוֹר…
ב
מַצִּיג לְרַאֲוָה אֶת חִנְךָ הַדַּקִּיק
וּבְחִירָתְךָ בַּפֶּרַח הַרָאוּי.
כְּבַר לֹא חָשׁוּב אִם כָּנָף תִּתַּלֵּשׁ
אוֹ הַצּוּף כְּבַר יָבֵשׁ.
ג
מַגָּע וְרִפְרוּף רַכִּים מֵעֹנֶג –
לֹא קִטְעֵי צֶבַע בַּטֶּבַע,
לֹא מִבְחַן רוֹרְשָׁךְ מְבַלְבֵּל
וְאַבְקַת קַשְׂקָשֶׂיךָ עַל הַיָּד הַלּוֹכֶדֶת
מְסַמֶנֶת הֶרֶף.
ד
מַקְרִין לֶחָלָל הוֹד וְהָדָר בִּצְנִיעוּת חֲשָׁאִית
שָׁבוּעוֹת שֶׁל רִחוּף
תָּר אַחַר צוּף…
תָּר אַחַר צוּף…
וְעַתָּה
כָּנָף פְּגוּמָה מִתְפֹּרְרָה
כַּנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר לִיפִי הַטֶּבַע.
עדין וחינני כמו פרפר.
תודה יעל, אם אינני טועה זו פגישתנו הראשונה. שוב, תודה.
אינך טועה זו הפגישה הראשונה שלנו (נעלמתי זמן רב מידי). החמצתי כל כך הרבה.
נעים מאוד.
זו מהות היופי: מרפרף, מפרפר ומתפורר
יפה הגדרת אהוד את משך חיי היופי המפרפר.
קצר יומנו, רות, אבל מרהיב ולא רק ביופיו.
קצר ומרהיב, משך חיי פרפר, יצור שברירי ומתפורר וכה יפה. תודה אמיר.
היטב ירדת או עלית רות לפרפריות העדינה ואני לא מתפלאת
מירי בכלים שאת יוצרת יש איכות ויופי המשכיחים את היותם-היותנו כחרס הנשבר.
רות, שירים פרפריים ועדינים ככנפי הפרפר, נראה לי שזו עדינות הנפש שלך
תודה חני על דבריך הנוגעים ללב.
לרות
את מתארת פרפרים. אך אני מרגיש שבמיוחד בשיר ד' הפרפר שאת מתארת שמו רות.
וכמו שהערת לי שאין חדש תחת השמש אז הנה דברי קוהלת פרק י"א7, 8 (מתיחס לשיר א')
" וּמָתוֹק הָאוֹר וְטוֹב לַעֵינַיִם לִרְאוֹת אֶת-הַשָּׁמֶשׁ. ח כִּי אִם-שָׁנִים הַרְבֵּה יִחְיֶה הָאָדָם בְּכֻלָּם יִשְׂמָח וְיִזְכֹּר אֶת-יְמֵי הַחֹשֶׁךְ כִּי-הַרְבֵּה יִהְיוּ כָּל-שֶׁבָּא הָבֶל "
חן חן גיורא על דבריך שאותם אחקוק על לוח לבי: "בכולם ישמח".
אהבתי את הראשון והשלישי אם כי כולם יפים.
אבל שם מצאתי את ראייתי.
תודה אביטל. אני חושבת שהעדפת אותם כי הם קרובים לחיים הטבעיים. אבל פרפר, כמו כל יצור חי, סובל מתקלות ואסונות. אנו מבחינים בו כשהוא מרהיב במעוף נצחון בין פרחים וצבעים.
בחממת פרפרים שראיתי בסרט טבע הצביעו על פרפר רחב כנפיים שמחצית כנפו שורה והדביקו לה מחצית כנף של פרפר דומה מת, כדי שימשיך לעופף ויטיל ביצים. הוא נראה כמו בגד שעטנז מעניין, אבל לא נראה כי סבל במעופו או נדחה על ידי הפרחים…
ענוג, יפהפה ומרפרף הפרפר שלך, רות
תודה תלמה על המלים היפות לפרפרי.
רות, המון רוך בפרפר שלך והוא לא צריך את מבחן הצורות של רורשאך כדי לדעת מה המצב..הוא חופשי מקרין לחלל הוד (הצורות עצמן דומות לפרפרים)
תמי יקרה, הפרפר שלי בשיר מסכים אתך שאין צורך ברורשאך כדי לבחון את צורותיו והדרו.
מחזור בן ארבעה שירים עדינים וצבעוניים כיאות לפרפר, היצור העדין. בשיר הראשון מדבר הפרפר. ובדבריו שמעתי קינה על ימי חייו הקצרים, על עמלו ללקט צוף, על החופש ההכרחי ועל השמש, משום שכאשר תשקע, ישקע גם הוא.
השיר השני מביא את תשובת המשוררת לפרפר. היא מגלה לו על התפעלותה מיופיו ומחריצותו כשהוא מלקט את צוף הפרחים, על שאינו נרתע מעמלו גם אם הפרחים שיימצא יהיו יבשים או אם בעבודתו כנף תתלש.
בשיר השלישי היא מנסה ללכוד אותו בידה ואז היא חשה "מגע ורפרוף רכים מעונג". וכשהיא חשה בידה את אבקת קשקשיו, היא חושבת על חייו הקצרים. למי מתכוונת המשוררת במילה "הרף"? לפרפר או לנו הקוראים בני האדם?
השיר הרביעי נשמע לי כמו רקויאם לזכר זה שבמשך שבועות ריחף ותר אחר הצוף. מיהו? האם הוא זה שכנפו התפוררה? ואולי אלו אנו הקוראים? שני ביטויים בשיר הזה הקסימו אותי במיוחד. "הוד והדר הצניעות חשאית" ו-"כנפש אשר ליפי הטבע".
נפלא!!! נפלא!!! נפלא!!!