יוֹם רְבִיעִי , עֲשָׂרָה בְּכִסְלֵו, תשע"ד
(לְמִנְיַן אֵלֶה שֶׁאֵינָם סוֹפְרִים אוֹתִי).
אֵי שָׁם בַּדֶּרֶךְ, בֵּין צָפוֹן לְדָרוֹם
בֵּין שָׁרָב לְבָּרָד
בֵּין קוֹדֶשׁ לְחוֹל
בֵּין מָחָר לְאֶתְמוֹל
בֵּין שֶׁבַע לִשְׁמוֹנֶה בַּבֹּקֶר,
בֵּינִי לְבֵינִי
מַמְתִינוֹת לִי אֲהוּבוֹתַי
הֲלִיכָה בְּנַחַת רוּחַ
שְׁחִיָּה בְּיַם חֲלוֹמי.
גילגול איטי ממשש נוף , טועם אהבה, רואה חשבון, שומע זמן. יום יבוא ויריח פרחים מן השורש
<חייכתי: "לְמִנְיַן אֵלֶה שֶׁאֵינָם סוֹפְרִים אוֹתִי".>
שבירת כלים.
אהבתי, אהוד. תודה.