גילגול איטי ממשש נוף , טועם אהבה, רואה חשבון, שומע זמן. יום יבוא ויריח פרחים מן השורש
הֲלָך רוח
אִם תִּרְאֶה
קְבוּצַת רָצִים
וַאֲנִי מוֹבִילָהּ
אַל תִּטְעֶה –
לְפָנֶיךָ
מִרְדָף
אִם תִּרְאֶה
קְבוּצַת רָצִים
וַאֲנִי בָּרֹאשׁ
תִבְחַר האִם
לָתֵת יָד, אוֹ
לָשִׂים רֶגֶל.
וּלְמִי.
מילים שפגשו בי בהליכה של הבוקר
הֲלָך רוח
לְפָנֶיךָ
לָתֵת יָד, אוֹ
לָשִׂים רֶגֶל.
וּלְמִי.
מילים שפגשו בי בהליכה של הבוקר
אהוד שלום וברכה!
צירוף המילים – הֲלָך רוח, הוא דימוי המרמז על תנועה וקצב הליכה אישי של הגוף והנפש.
בפנייה שבשיר אל הקורא , המשורר מתאר את עצמו במצב ריצה של איש רדוּף.
במילים ספורות הוא מספק גם את תובנתו על מצבו – "אִם תִּרְאֵנִי/ רָץ, תָּבִין -/ לְנֶגֶד עֵינֶיךָ/ אִישׁ שֶׁעוֹבֵר/ מִן הָעוֹלָם
אם להתייחס להערה בסוף השיר, השיר אכן נראה כמו שלל מילים שעלו ברשת (תרתי משמע).
למרות קצב השיר, שיש בו מקוצר הנשימה של הרץ הרדוף , אין בו חיבורים בין המחשבות העולות לתובנותיהן.
כאילו החורים שברשת גדולים מדי וגם המילים לא מחזיקות מים.
תודה לך רוחה, על חשיפת הפגמים בהלך רוח (1) ששלחתי אותו בדרך כל בשר, ללא ייסורי פרידה.
תיקנתי את הרשת כמיטב יכולתי כדי שתחזיק מים
והרי לפניכם הלך רוח (2)
בברכת השיר
אהוד
אהוד היקר, שלום רב!
אני חושבת ששיר ובמיוחד כזה שאמור לבטא "הֲלָך רוח", מעצם טבעו הוא נאמן לתחושת הקצב או-ו הרגש המהלך בו.
הלך רוח(2) מתאר תנועה פיסית שאתה ראשָׁהּ וּמוֹבִילָהּ אך לא ברור מי הרודף ומי הנרדף.
אני מניחה שיש כאן ביטוי לתחושות מנוגדות שבתוכך. בעצם גם הפנייה: "תִּרְאֶה, דַּע, בְּחַר" – היא פנייה אל "אתה" שהוא אני-עצמי, כלומר, מהלך נפשי בינך לבינך. כאילו אתה מבקש להתמודד דרך המילים שפוגשות בך (אבל אתה הוא המפגיש אותן עם הקול הפנימי שלך), עם הרצון הטבעי לנוע, להתקדם, להגיע.. ובעת ובעונה אחת גם עם הפחד שהכוח, הדרך או הרצון – יפסקו.
לפני שהתחלתי לכתוב כאן, חזרתי מהליכת ערב קצרה, ורק עכשיו אני מבינה ששיחזרתי בתגובתי גם הלך נפש אישי.
מכיוון שכך, אני מניחה שאתה תמצא את הדרך הנכונה לך ללכת בין המילים.
רוחה היקרה, תגובתך שוב האירה את עיני.
לעתים ראוי לו לשיר להיות סתום, אך לא כך במקרה של השיר הזה שנקרא אמנם, הלך רוח, אך עוסק במראית עין ובבחירה בין לשים רגל ( לנרדף? לרודפים?) לבין להושיט יד (לנרדף? לרודפים?). שיניתי את הפנייה לרבים – כלומר שוב לקבוצה חסרת זהות, ובתוכה, כל אחד ואחד יבחר את דרכו – לפי אינסטיקט ואולי לפי ערכיו, חינוכו ותרבותו. שהרי איננו יודעים מה עומד אחרי המרדף הזה.
אשר לתמונת הרצים שבשיר – מדובר בבדיחה פרטית. העיסוק העיקרי שלי ב'ספורט' הוא שוטטות יומיומית, לבד, בשפת הים. וכאשר אומרים לי שמבחינה ספורטיבית, יותר טוב לרוץ, אני אומר, אם תראו אותי רץ , תבינו שרודפים אחרי.