[כרמל לילי]
כַּרְמֶל לֵילִי
אֵינוֹ נִרְדָם–
עֶרֶב- עֶרֶב, קַרְנֵי דָּם
אוֹזְלוֹת מִגּוּפוֹ.
נֶעְלָם עִם צִלִּי
לְנוֹף לֵילִי אֵין זִכָּרוֹן
מִשֶּׁמֶש לְמָּחֳרָת
מִשְּׁקִיעַת אֶמֶשׁ
רוֹבֵץ בַּהוֹוֶה
פָּנָיו לִשְׁבִיל הֶחָלָב
מְתַנֶּה שְׁחֹר צִמְּאוֹנִי
בִּילָלַת תַּנִּים.
נוֹף חֲלוֹמִי
עִוֵּר כַּחֲפַרְפֶּרֶת
חוֹפֵר שָׁרְשֵׁי חַיִּים
נוֹחֵר כַּחֲזִיר בָּר
הַנּוֹבֵר בְּפַחֵי מִחְזוּר
שֶׁל רָעָב יוֹמְיוֹמִי.
מתוך החטיבה: 'נוף אפוף אֵידֵי אמוניה'
בהצלחה, אהוד.
רות
אהוד שלום וברכה!
הצילום בשער הספר, "ויהי קול" – נפלא ביותר!
השיר [כרמל לילי], נושא את עקבות אור הערב; .."קַרְנֵי דָּם/ אוֹזְלוֹת מִגּוּפוֹ./ נֶעְלָם עִם צִלִּי"
"לְנוֹף לֵילִי אֵין זִכָּרוֹן" – הנה הד קולו של המשורר וזכרון האור והצל בצילום ובמילים: "מְתַנֶּה שְׁחֹר צִמְּאוֹנִי/ בִּילָלַת תַּנִּים."
תודה ~ רוחה
תודה רוחה על התגובה המוערת ומאירת העינים
תודה שוב, רות