גילגול איטי ממשש נוף , טועם אהבה, רואה חשבון, שומע זמן. יום יבוא ויריח פרחים מן השורש
זֵכר לכתֵךְ אחרי בָּאֵלֶם, ארבעים שנה
יָד מִזְדַקֶּרֶת
מִתּוֹךְ דְיוּנָה.
יָד כְּרוּתָה
חֲנוּטַת מִדְבָּר
תְּכֵלֶת הַפְּלָדָה מֻרְשַׁעַת
בָּאֶצְבָּעָהּ הַמּוֹרָה
וְכָל הַשְׁאָר,
מוֹרָא
יָד שְׁחוֹרָה
וְלְעוֹלָם לֹא נֵדֶע
אִם זֶה גּוֹנָהּ מִלֵּדָה
אוֹ בִּטּוּי לִיגוֹנָהּ
שֶׁל אֵם מִצְרִיָּה
שֶׁהֻכָּה בְּכוֹרָהּ
וְרָאִיתִי אֶת הַיָּד הַגְּדוֹלָה
אֲשֶׁר עָשִׂיתָ לָנוּ בְּסִינַי
וּטְמָנְתִיהָ בַּחוֹל .
הקשרים בין הניסים במצרים העתיקה לחוסר הניסים במצרים החדשה מעבירים צמרמורת
קשה השיר !
מי יתן והשירים יהיו קשים
ויֵקַל עלינו משא החיים