גילגול איטי ממשש נוף , טועם אהבה, רואה חשבון, שומע זמן. יום יבוא ויריח פרחים מן השורש
בעוד חיינו מתנדנדים בין סיכוי להתרוששות כתוצאה מהצטברות גזי חממה בשמים, לבין תוחלת התעשרות כתוצאה מהתפרצות גז מן הארץ
במרחק יריקה מיָם החדשות מעכירות הנפש על אודות רציחות, אינוסים, מעשים מגונים, תאונות דרכים, מעשי שחיתות, מעילות באֵמון, דוחו"ת עוני והשתמטות , ציפיות לחמסינים, לעצירת גשמים ולמימוש איומים – יש גם ים אחר.
ים שקט וצלול, נקי ממדוזות, צונן ומרענן, מתחרדן לו בשמש החמימה והכי חשוב, אין כמעט אנשים שמזהמים את חופו ומפריעים לאידיליה הזאת שזכינו בה בשל מעשינו המופקרים ביקום.
אתם מוזמנים להגיע (רצוי בהתגנבות יחידים, כדי לא להחריד את השלווה המדומה)
אני גרה על יד הים. לפעמים בבוקר אני מסיעה בשש את בתי לגלי צה"ל, נוסעת לאורך הים ומתמלאת שלוות מעמקים. אבל מה לעשות, כדי להתפנות ולרדת עד אליו צריך אנרגיות של רוגע אפריורי. לפעמים אני אומרת לעצמי, אל תדאגי, אם יום אחד לא יהיה ממון וקורת גג, בים תמיד תוכלי לגור. הוא בחינם וטוב מכל מגורי היבשה כולם. והעונה הזאת אהוד, היא בהחלט עונתו הגדולה של הים – אפילו התיכון של תל אביב. אשריך שזכית באוטומט ההתמזגות איתו. וזה מצטלם היטב בתמונה שהענקת לכל המביטים מרחוק בקנאה טובה. שבוע צלול
ענת, ממרום שנותי אוכל רק לעוץ לך:
אל תאמרי לכשאפָּנֶה אהנה
שמא לא תִפָּני
מסכימה, אולי איישם לפני בוא החורף הזה. אולי עוד השבוע. מה תגיד על זה?
ענת, את חייבת להזדרז – מזג האויר עומד להשתנות וחוץ מזה, כנראה פתחתי פה לשטן שכן הבוקר נתקלתי במדוזה בשעת השחייה
בהחלט עצה מרעננת, לאלה האוהבים לשחות וטובים בזה.