לשון אש
עַל אַרְבָּעָה בְּנֵי אֱלֹהִים
הֻשְׁתָת הַקִּיוּם הַיְּקוּמִי –
הָאֲוִיר זֹהַם
הַמַּיִם הֻמְלְחוּ
הָאֲדָמָה נֻצְלָה
וָאֲנִי, לְשׁוֹן אֵשׁ
זֻקָקְתִי עִם הַזְמַן
בְּעֵרָתִי שֻׁפְּרָה, מֵאָה אוֹקְטָן
שִׁדְרְגוּנִי לִהְיוֹת פְּצָצַת מֵימָן
קָרֵב יוֹם בּוֹ אֱקֹם דָּם אַחַי
בָּאָדָם.