התחבר
בננות - בלוגים / / קבר ירוק עד
גילגול איטי

  • אהוד פדרמן

        דברי ימים אבודים  " וְסָפַרְתָּ לְךָ שֶׁבַע שַׁבְּתֹת שָׁנִים, שֶׁבַע שָׁנִים שֶׁבַע פְּעָמִים וְהָיוּ לְך יְמֵי שֶׁבַע שַׁבְּתֹת הַשָּׁנִים, תֵּשַׁע וְאַרְבָּעִים שָׁנָה."     וּבִשְׁנַת הַחֲמִשִּׁים, הָעֳלוּ בָּאוֹב עַצְמוֹת אָבִי שֶׁכִּמְעַט נָמוֹג בַּעֲנַן עָשָׁן שֶׁל דּוּבֶּק 10 וְהוּא בֵּן אַרְבָּעִים וְתֵּשַׁע   עַצְמוֹת הַשָׁנִים בָּהֵן מִלּוֹתי עָבְדוּ אֶת הַמִּסְפָּרִים                   עֲצוּמוֹת עֵינַיִם וְלֹא הִשְׁמִיטוּ וְלוּ חוֹב אֶחָד   הַשּׁוּמָן שֶׁצָּבַרְתִּי עַל בְּשָׂרִי לְכַסּוֹת אֶת שְׁרִירוּת הַלֵּב עַד-לֹא-יָדַע שֶׁאַהֲבָה וּכְאֵב תְּחוּשׁוֹת נִרְדָפוֹת הֵן   וְעוֹד בְּעֹצֶם מֶחְדָלֵי יָמַי,       רִבְבוֹת שָׁעוֹת אֲרוּרוֹת שֶׁעֻכְּלוּ בְּשֵׁרוּתָיו שֶׁל מֹלֶךְ הַמִלְחָמוֹת, יֵשׁ/יֵשׁ בְּרֵירָה   שְׁנוֹת שִׁירָה עֲצוּרָה שֶׁבִּלִיתִּי בְּמוֹסָד הַצַּעַר 'נְעוּרִים מְאֻשָּׁרִים' עֲצָמוֹת רַכּוֹת שֶׁל שְׂפַת אֵם, סְחוּטָה מִשִׂפְתֵי אָב עָיֵף, קְפוּצוֹת בֶּאֱמוּנָה שֶׁמִּלּוֹתָיו שֶׁל אָדָם קְצוּבוֹת, שְׁאוּבָה מִפְּטָמוֹת בּוּרוֹת   שׁוֹפְעוֹת אַהֲבָה מְפֻטְפֶּטֶת הַיּוֹנֶקֶת אֶת אִיד קִיוּמִי.   וּבִשְׁנַת הַיּוֹבֵל   קָרְמוּ עוֹר מְצֻלָּק מַצַּע לְדִבְרֵי    יָמִים אֲבוּדִים. בוגר התכנית לכתיבה יוצרת באוניברסיטת חיפה. ספר השירים , ' רחיפאי' ראה אור בהוצאת אבן חושן בשנת 2007   ספר השירים ' ויהי קול', ראה אור בהוצאת פרדס בשנת 2013 .    שירים רב-פסיגיים, חד-עונתיים, נטמנים פה ושם במטע הבננות

קבר ירוק עד

ירוק עד

Kenilworth UK, January 2010

6 תגובות

  1. גיורא פישר
    31 בינואר 2010 ב 8:16

    אני לא יודע אם המילה "נחמד" הולמת את הצילום
    אבל בכל אופן..

    הגב
    • אהוד פדרמן
      1 בפברואר 2010 ב 22:41

      אני יודע שלא התכוונת, גיורא, אך 'נחמד' נוהגים לומר על משהו או מישהו שאין מה לומר עליו

      הגב
  2. איריס אליה
    1 בפברואר 2010 ב 5:02

    אהוד אהוד יקירי, מה שלומך? אז הסיבה שלא פגשנו אותך לאחרונה נובעת מטיולי בתי קברות שאתה עורך לאחרונה… באנגליה? (אני מניחה.)
    טוב. הקבר הזה זה הקבר האולטימטיבי. ירוק ובריא. אפשר למחזר?

    הגב
    • אהוד פדרמן
      1 בפברואר 2010 ב 7:58

      איריס איריס, אכן הנסיעה לאנגליה היא אחת הסיבות הפורמליות להעדרותי מהבלוגייה. ומודה באשמה – שוטטות בבתי עלמין ישנים (בעיקר של גויים) אהובה עלי ומביאה לי השראה לכתיבה

      הגב
  3. רונית בר-לביא
    1 בפברואר 2010 ב 22:48

    ירוק עד ש … ?

    מאד אנגלי, אני לא אתפלא אם יופקד גנן שיצטרך להשקות את הדשא והחזזיות שעל המצבה הזו ..

    הצילום מענין וממחיש אוירה בעיני.

    הגב
    • אהוד פדרמן
      2 בפברואר 2010 ב 0:05

      ירוק עד תחיית המתים….

      ומה שיפה בבית הקברות הזה הוא שבסמוך לו יש גן משחקים לילדים אליו אני הולך עם נכדתי בת השלוש וחצי

      הגב

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*

CAPTCHA Image

*

© כל הזכויות שמורות לאהוד פדרמן