גילגול איטי ממשש נוף , טועם אהבה, רואה חשבון, שומע זמן. יום יבוא ויריח פרחים מן השורש
סוף העונה
בְּשֵׁשׁ בָּעֶרֶב תָּמָה עוֹנַת הָרַחְצָה
הַמַּצִּיל צוֹעֵק בְּפַעַם אַחֲרוֹנָה:
'תֵּצֵא-תֵּצֵא, סוֹגְרִים תַּ'יָּם'
מָחָר יִפַּתְחוּ אֵלַי זְרוֹעוֹתָיו
דְּגָלִים שְׁחוֹרִים
וּמַשְׁרוֹקִית
לֹא יַחְצְצוּ עוֹד
בֵּין סַעֲרַת רוּחִי לְגַלָּיו.
איזה יופי, וגם מכמיר לב מאד.
כמעט חווית נטישה.
אהבתי את הציור שהשיר מצייר גם בגלל זכרונות. וכמה אומץ מתריס, מקסים.
תודה רות . הים הוא מסוג הזכרונות שאפשר לרענן אותם כמו שאני משתדל לעשות מידי יום . הבוקר, אגב, הים היה שקט, צלול, ריק מאנשים ומדוזות ונטול מצילים. תחושה נפלאה – אני והים באינטימיות שלווה
תודה רונית, ירושלמית המבינה במצבי רוח ימיים…
תודה רונית
"מָחָר יִפַּתְחוּ אֵלַי זְרוֹעוֹתָיו", של מי?
של המציל?..
המשפט בגששית נותן קריצה של צחוק לעומת הסיום הרציני.
לדעתי מדובר בזרועות הים.
שבוע טוב
גיורא
דעתי כדעתך, גיורא
תמי יקירתי, כל עוד אין מצילות בחופי חיפה – אין סיכוי!
ופתאום מצטלצל באוזני, חיפה – עירי החוֹפֵיפִיָה והנופיפיה
אהוד אהוד!
מאד אוהבת את הקצרים האלה שלך.
איריס איריס, תודה לך הנמצאת בקצהו השני של ים אהבתי
הי אהוד
כה לחי להולדת הנכד , אני צודקת ?
אוהבת את הזהות הזו בין הים לבין ה"דובר" והקריצה היא למונולוג המציל של גדי יגיל, אני חושבת, ולא של הגשש
אני צודקת ?
ריקי ותלמה, ממש לא זוכר מי המציא את 'תצא תצא סוגרים ת'ים' ולא יודע למי לשלוח את התגמולים על השימוש בהמצאה הנפלאה.
ואכן נולד לנו נכד שלישי תוך שלוש שנים, מה שמוכיח שיש לנו חיי מין פעילים….
אז להתראות בשש אחרי עונת הרחצה 🙂
יופי של שיר, אהוד.
ואני גם חושבת כמו ריקי, שהמקור ל'תצא תצא' הוא גדי יגיל.
אהוד,
אני אוהב את השיר הזה.הוא יפה ומרגש.
אני שמח שגם אתה, כמוני, במועדון סבא/נכדים.
מזל טוב!
עקיבא
תודה עקיבא