גילגול איטי ממשש נוף , טועם אהבה, רואה חשבון, שומע זמן. יום יבוא ויריח פרחים מן השורש
אחרי תאור הרפתקאתי החלומית עם הבלונדינית מלונדון, ברצוני לשתף אתכן, חברותי וחברי, בחוויות מפגישתי עם כרמן, אהובה אחרת שהיא רקדנית פלמנקו בברצלונה
כרמן
מִלְחֶמֶת הַשְׁוָרִים שֶׁל כַּרְמֶן
עַל הַבָּמָה, שֶׁלִי לְשָׁעָה לֹא קַלָּה
פָּנֶיהָ קָשׁוֹת, עֵינֶיהָ רוֹשְׁפוֹת
נְשׂוּאוֹת מֵעֵבֶר לְראשִׁי בְּהִתְנַשְׂאוּת
שֵׂעָר פֶּחָם אָסוּף בְּאַכְזָרִיוּת לִפְקַעַת פְּרָחִים
גֵּוָה זָקוּף, רוֹטֵט בְּרִגְשָׁה כְּבוּשָׁה
יָדֶיהָ מְלַטְפוֹת אֶת דִּמְיוֹנִי הַמִּתְפַּתֵּל
בֵּין גַּלֵּי אֶצְבָּעוֹת, אֲרוּכּוֹת אֲרוּכּוֹת
רַגְליהָ נוֹקְשׁוֹת לְקֶצֶב קַסְטַנְיֶטוֹת
אוֹלֶה אוֹלֶה, הַשְׁאָגָה זוֹרֶקֶת אוֹתִי לַזִּירָה
מַבַּטִי הבּוֹהֶה נֶאֱחָז בְּשׁוֹקַיִם חֲשׁוּפוֹת
קַרְנֵי שׁוֹפָרִי מִסְתַּבְּכוֹת בְּקִפְלֵי שִׂמְלָה אֲדֻמָּה
אוֹלֶה אוֹלֶה, הַמּוּסִיקָה עוֹלָה וְיוֹרֶדֶת בְּקֶצֶב גּוֹבֵר
אוֹלֶה אוֹלֶה, הַזֵּעָה נוֹצֶצֶת מֵעַל שְׂפָתַיִם פְּשֻׂקּוֹת.
בְּחִפּוּשָׂיו אַחַר אֲוִיר לִנְשִׁימָה
נִכְנָע שׁוֹר מְזֻקָּן וּמְמֻשְּׁקָף
לִרְעִידַת הָאֲדָמָה. וְכַּרְמֶן
וִתְּרָה לוֹ עַל נְעִיצַת הַחֶרֶב.
ההומור העצמי כמוהו כחרב הננעצת, העיקר שלדובר שלום.
תודה לבנה, כוחותינו המתכלים שבו בשלום לבסיסם
גם אני פגשתי אותה השנה אבל במדריד.
לי היא לא עשתה את זה. העיניים רושפות האש, והרצינות התהומית הפחידו אותי.
בקיצור, שופרי לא הריע.
כמוני כמו גיורא, רק שזה היה מזמן… והיא דווקא כן נעצה את החרב, וגם סובבה 🙂
אמיר יקירי, החרב היתה אחוזה בידי…
או נכון יותר, השתלשלה לה אי-שם מתחת לאזור חלצי.
בינינו גיורא, פגשתי אותה לראשונה במדריד לפני כמה שנים ועכשיו נפגשנו שוב בברצלונה, ומה אומר – אין כמו הפעם הראשונה.
אהוד עכשיו גם אתה יכול לתת שלט אזהרה בכניסה…:)
אני הייתי בוחרת במטדור- אולה אולה..
תמי יקירתי, שלט? לא על הדלת, אלא בכניסה לדמיון המפותח שלך ))
וזה שאת מעדיפה מטאדור, רק אומר שמבחינתי את בצד הנכון של המתרס.
אהוד אהוד..אין צד נכון או לא נכון של המתרס..אין כזה דבר…
על זה בדיוק אני רוצה לצעוק…הכל מותר, הכל אפשרי, הכל מתוך חופש בחירה. בתנאי שזה לא על חשבון "האחר", לא מונע את החופש של "האחר" לבחור מה טוב ומתאים לו…
הבחירה במטדור היא בחירה חופשית שלי ויכולתי לבחור אחרת.
השיר לכשעצמו מאוד מוסיקלי וחושני כריקוד הפלמנקו..
תמי, תמי, ההערה בענין הצד הנכון של המתרס התיחסה להעדפות האישיות שלי בלבד . אני מסכים עם דעתך שכל בחירה חופשית אחרת ראויה (בהסתיגויות שהעלית) ומצטרף לצעקתך נגד שנאת האחר והשונה באשר הם
נהדר
פגשנו אחת כזו בברצלונה
עברה עם המוסיקה שלה ממסעדה למסעדה,הפסיקה באמצע,ביקשה כסף ורק אחר כך המשיכה. למרות המסחריות הבוטה הקסימה את כל הגברים והנשים בסביבה.
מירי יקירתי, לאור נסיוני המר בברצלונה, באה לי מחשבה פרנואידית שבזמן שזו שלך הקסימה את הגברים והנשים, השותף שלה שלח ידו לרוקן את כיסיהם.