בננות - בלוגים / / לונדון – עיר חלומותי
גילגול איטי
  • אהוד פדרמן

        דברי ימים אבודים  " וְסָפַרְתָּ לְךָ שֶׁבַע שַׁבְּתֹת שָׁנִים, שֶׁבַע שָׁנִים שֶׁבַע פְּעָמִים וְהָיוּ לְך יְמֵי שֶׁבַע שַׁבְּתֹת הַשָּׁנִים, תֵּשַׁע וְאַרְבָּעִים שָׁנָה."     וּבִשְׁנַת הַחֲמִשִּׁים, הָעֳלוּ בָּאוֹב עַצְמוֹת אָבִי שֶׁכִּמְעַט נָמוֹג בַּעֲנַן עָשָׁן שֶׁל דּוּבֶּק 10 וְהוּא בֵּן אַרְבָּעִים וְתֵּשַׁע   עַצְמוֹת הַשָׁנִים בָּהֵן מִלּוֹתי עָבְדוּ אֶת הַמִּסְפָּרִים                   עֲצוּמוֹת עֵינַיִם וְלֹא הִשְׁמִיטוּ וְלוּ חוֹב אֶחָד   הַשּׁוּמָן שֶׁצָּבַרְתִּי עַל בְּשָׂרִי לְכַסּוֹת אֶת שְׁרִירוּת הַלֵּב עַד-לֹא-יָדַע שֶׁאַהֲבָה וּכְאֵב תְּחוּשׁוֹת נִרְדָפוֹת הֵן   וְעוֹד בְּעֹצֶם מֶחְדָלֵי יָמַי,       רִבְבוֹת שָׁעוֹת אֲרוּרוֹת שֶׁעֻכְּלוּ בְּשֵׁרוּתָיו שֶׁל מֹלֶךְ הַמִלְחָמוֹת, יֵשׁ/יֵשׁ בְּרֵירָה   שְׁנוֹת שִׁירָה עֲצוּרָה שֶׁבִּלִיתִּי בְּמוֹסָד הַצַּעַר 'נְעוּרִים מְאֻשָּׁרִים' עֲצָמוֹת רַכּוֹת שֶׁל שְׂפַת אֵם, סְחוּטָה מִשִׂפְתֵי אָב עָיֵף, קְפוּצוֹת בֶּאֱמוּנָה שֶׁמִּלּוֹתָיו שֶׁל אָדָם קְצוּבוֹת, שְׁאוּבָה מִפְּטָמוֹת בּוּרוֹת   שׁוֹפְעוֹת אַהֲבָה מְפֻטְפֶּטֶת הַיּוֹנֶקֶת אֶת אִיד קִיוּמִי.   וּבִשְׁנַת הַיּוֹבֵל   קָרְמוּ עוֹר מְצֻלָּק מַצַּע לְדִבְרֵי    יָמִים אֲבוּדִים. בוגר התכנית לכתיבה יוצרת באוניברסיטת חיפה. ספר השירים , ' רחיפאי' ראה אור בהוצאת אבן חושן בשנת 2007   ספר השירים ' ויהי קול', ראה אור בהוצאת פרדס בשנת 2013 .    שירים רב-פסיגיים, חד-עונתיים, נטמנים פה ושם במטע הבננות

לונדון – עיר חלומותי

הבלונדינית 

 
הִתְעוֹרַרְתִי בְּלוֹנְדוֹן
בְּהֶמְשֵׁךְ לַחֲלוֹם יָשָׁן
לְהִתְאָהֵב בִּבְלוֹנְדִינִית עֵירֻמָּה
מִתְאַפֶּרֶת בְּמִסְגֶרֶת חַלּוֹן
 
בְּמִקְרֶה יָרַד גֶּשֶׁם,
הָעֵץ בֶּחָצֵר
כָּבְדוּ עַפְעָפָּיו
הִקְשָׁה חִלּוּפֵי מַבַּט
 
הִרְכַּבְתִּי מִשְׁקָפָיִם
שָׂמְתְּ עַדְשׁוֹת מַגַּע
הָיִיתִי לְאִישׁ הַמַּכְנִיס כֶּרֶס
הָיִיתְּ לְאִשָּׁה הַמַּסְתִירָה הֶרֶס 
 
הַרְבֵּה הִתְבַּטֵּא סְבִיב הַעֵינַיִם,
שְׂפָתוֹן נִמְשַׁח עַל קַו מְרִירוּת 
שֵׂעָר צָהֹב נִמְשַׁךְ לְאָחוֹר
הִפְשַׁלְתְּ וִילוֹנוֹת, סִדַּרְתְּ מִטָּה
צָפָה בָּךְ קַרְיָן של BBC4   
 
פָּתַחְתִי בְּאוֹתָהּ תַּחֲנָה
וְלֹא הִרְחַקְנוּ מֵעֵבֶר לְכָךְ
לְמִסְגַרְתֵךְ הִצְטָרֵף גֶּבֶר זָר
בְּשֶׁלִי, אִשְׁתִי הִתְעוֹרְרָה
זֶה חֲלוֹם רַע, הִרְגַּעְתִּי אוֹתָהּ –
אֲנִי אוֹהֵב אֶתְכֶן שְׁחוֹרוֹת שֵׂעָר.

 

4 תגובות

  1. טובה גרטנר

    היי אהוד
    אוהבת את הראש
    הכרס, וההרס
    הפשלתי וילון,
    אישתי התעוררה, המציאות שמתגנבת לחלום
    להתראות טובה

    • אהוד פדרמן

      טובה יקירתי, תודה על האהבה המורעפת על ראשי. הגיע זמן שאתוודה אודות אהבתי את ה'להתראות טובה' האופטימי ללא תקנה המסיים את תגובותייך

  2. רות בלומרט

    ומה חלמה אשתך בלונדון?
    העיקר שנהניתם.

    • אהוד פדרמן

      רות יקירתי , מדובר בשיר ולא בביוגרפיה וכמו כן באישתי החלומית ולא בזו האמיתית ( שלפחות בעת כתיבת השיר היתה בלונדינית) לכן אני פטור מלענות על שאלתך

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לאהוד פדרמן