גילגול איטי ממשש נוף , טועם אהבה, רואה חשבון, שומע זמן. יום יבוא ויריח פרחים מן השורש
שורות, שורות ….
רֶבַע לְאַחַת עֶשְׂרֵה, הַמִּשְׁטָרָה מוֹדִיעָה
מִגְרְשֵׁי הַחֲנִיָּה בְּבָתֵי הָעַלְמִין מְלֵאִים
עַד אֶפֶס מָקוֹם כְּמוֹ כֵן אָפְסוּ הַשָּׁנָה
סִכּוּיֵי תְּחִיַּת מֵתֵי מִלְחָמוֹת הַתָּמִיד יֵשׁ
בְּרֵירָה. דַּקָּה לְאַחַת עֶשְׂרֵה, פַּטְרִיוֹט
צוֹעֵד עַל חוֹף יָמָהּ שֶׁל חֵיפָה,דּוֹאֵג אִם
רַחַש הַגַּלִּים יִגְבַּר עַל יִלְלַת הַצְפִירָה
רַחַש הַגַּלִּים יִגְבַּר עַל יִלְלַת הַצְפִירָה
וּלְמַזָּלוֹ, הַמְּהַנְדֵס שֶׁתִּכְנֵן אֶת הָעוֹלָם
כְּמִגְדָּל פִּיזָה, מִקֵּם אֶת הַיָּם בְּסָמוּךְ
לְבֵית הַקְבָרוֹת הַצְבָאִי, וּבְשׁוּרַת
הַפְּטוּרִים מִלָּמוּת צְעִירִים
פַּטְרִיּוֹט עוֹמֵד דּוֹם דַּקּוֹתַיִם
מְסַמֵּן V בְּמִשְׁבֶּצֶת הַצַּעַר.
אַחַת עֶשְׂרֵה וַחֲמִשָּׁה
שׁוּרוֹת שֶׁל קְבָרִים זֵהִים
מִשְׁפָּחוֹת שֶׁשְׁכוֹל יִחוּדָן
מְכַסּוֹת בְּצִבְעֵי שְׁקִיעָה
עוֹד שָׁנָה שֶׁל מַפָּלָתָן
בּוֹלְטִים בְּהֵעַדְרָם מֵהַשּׁוּרָה הוֹרִים שֶׁמָּוֶת שִׁחְרְרָם מִכְּאֵב
בּוֹלְטִים בְּהֵעַדְרָם מֵהַשּׁוּרָה הוֹרִים שֶׁמָּוֶת שִׁחְרְרָם מִכְּאֵב
היי אהוד
פרויקט חזק
יש בו את האבל הבילתי נילאה
שמת לב שיש עכשיו גם את הסרט פרדות
להתראות טובה
היי טובה, עדין לא צפיתי בסרט היפני 'פרידות' אך הוא ברשימת הצפייות הצפויות בקרוב
ומי יודע, אולי יוליד הייקו פרידה
דרכך לכתוב את הכאב, השכול
מיוחדת, אהוד
בית הקברות הסמוך לים, העולם כמגדל פיזה, פטריוט בשעה אחת עשרה
מאוד עצוב.
סמדר יקירתי, ומי מבין טוב ממך בענין כאבים
אני בהחלט יכול להבין "למה התכוון המשורר".
במקרה הזה המשורר לא התכוון
הוא פשוט התבונן סביבו ובעצמו, האזין
ליללת הצפירה וכתב שיר נטוי על צידו
כמגדל פיזה, שבגלל מגבלות טכניות שינה את צורתו על המסך – וכאן המקום לקורא להפעיל את דמיונו.
ועוד רמז לגבי קשר בין תוכן לצורה אפשר למצוא בשורה האחרונה
לאהוד. לי דוקא היה נדמה שהצורה מזכירה v.
ולענין "למה התכוון המשורר": תמיד התוצאה היא התבוננות שלנו חיצונית או פנימית. שהרי אחרים חשופים לאותם מראות כמוך אבל הם לא תרגמו אותם באותה צורה ולא הניחו את הפרטים זה לצד זה בצורה שיוצרת את האפקט המסוים שאליו "התכוון המשורר".
מסכים איתך, גיורא