גילגול איטי ממשש נוף , טועם אהבה, רואה חשבון, שומע זמן. יום יבוא ויריח פרחים מן השורש
אחרי הזמן
לֹא אָהַבְתָ לְהָעִיר אוֹתוֹ
כְּדֵי שֶׁיַּגִּיעַ בַּזְמָן לְבֵית הַסֵּפֶר
– אֲפִלּוּ שֶׁבִּקֵּשׁ
שָׂנֵאתָ לְהָעִירוֹ
כְּדֵי שֶׁיַּשְׁכִּים לַהֲרֹג
אֶת הַקָּמִים לְהָרְגוֹ
– אֲפִילוּ שֶׁשָׂמַחְתָ שֶׁאָמַר:
אֲנִי סוֹמֵךְ עָלֶיךָ, אַבָּא
וְעַכְשָׁיו, חוֹלֵם שֶׁמְעִירוֹ
וְהוּא חוֹזֵר, מַזְעִיף פָּנָיו
– מִתְבַּגֵּר לַנֶּצַח:
אוּף אַבָּא, אִם לֹא שָׂמְתָ לֵב
אַתָּה מַפְרִיעַ לִי לִישֹׁן
וּמִתְעוֹרֵר, אַחֲרֵי הַזְמָן.
שלום אהוד
תודה על המחווה.
לצערי הרב, אני לא חולם על מרום. רק פעמיים הוא הופיע בחלומי מאז שנפל לפני למעלה משמונה שנים.
אני מציין שזה לצערי, מכיוון שאלו היו הפעמים שהרגשתי שהוא ממש חזר אלי.
הימים שלאחר החלומות היו קשים במיוחד.
לכן אני מניח שאי ההופעה בחלומות הוא סוג של מנגנון הגנה והשרדות של הנשמה והגוף.
גיורא , תודה על השיתוף בענין כה אישי ואינטימי.
אשתף אותך בתהליך כתיבת השיר. זה התחיל בביטוי 'אחרי הזמן' המלווה אותי בקולה של אימי מאז ילדותי כספיח לחינוך ברוח מאמר קוהלת 'לכל זמן ועת לכל חפץ'. אם חושבים על כך,למעשה זה ביטוי חסר משמעות לוגית (כמו 'לפני הזמן') שכן הזמן הוא רציף ואין פנים לו ואין אחור. לשונית יש לביטוי משמעות של איחור והחמצה.
אחר כך בא השיר 'להיות או לא להיות ?' שפרסמתי כאן ועוסק בהערה של הילדים כעוגן לקימה בבוקר ולחיים בכלל.
רק בשלב הזה ותוך כדי כתיבה נזכרתי ב'אחרי זה' שלך ובמוטו העיקרי שלו
וזה נתן לשיר את רוחו, אליה התיחסתי בכותרת הפוסט.
אם שמת לב, השמטתי את המילה 'בוכה' מהשורה האחרונה כי בקריאה נוספת הרגשתי שהמילה אינה מתאימה לרוח 'אחרי זה'
שבת שלום אהוד
ואם אמרת ערבים ג'נגי'ם ודאי התכוונת ליעל ישראל, כי הכוס שלה ג'ינג'י והיא
ערבייה…מהיום יקראו לספרה החדש אני אמא ואח שלי בבית המשוגעות חוטפים בתחת
היחיד שמת לחטוף כאן בתחת זה עתה, משיח מסריח, אבל לא תקבל, כי התחת שלך שעיר, שחור ומגעיל. לעומתיות -זה מילה שאמיר אור אוהב – לעומתיות, לעומת זה, אנחנו נזיין את אחותך הקטנה ונדחף חרוזים סיניים לכוס הנפוח של אמא שלך השרמוטה.