בננות - בלוגים / / שיחה קלילה בין הורדת שיער בלייזר לחיסון לסרטן צוואר הרחם
גילגול איטי
  • אהוד פדרמן

        דברי ימים אבודים  " וְסָפַרְתָּ לְךָ שֶׁבַע שַׁבְּתֹת שָׁנִים, שֶׁבַע שָׁנִים שֶׁבַע פְּעָמִים וְהָיוּ לְך יְמֵי שֶׁבַע שַׁבְּתֹת הַשָּׁנִים, תֵּשַׁע וְאַרְבָּעִים שָׁנָה."     וּבִשְׁנַת הַחֲמִשִּׁים, הָעֳלוּ בָּאוֹב עַצְמוֹת אָבִי שֶׁכִּמְעַט נָמוֹג בַּעֲנַן עָשָׁן שֶׁל דּוּבֶּק 10 וְהוּא בֵּן אַרְבָּעִים וְתֵּשַׁע   עַצְמוֹת הַשָׁנִים בָּהֵן מִלּוֹתי עָבְדוּ אֶת הַמִּסְפָּרִים                   עֲצוּמוֹת עֵינַיִם וְלֹא הִשְׁמִיטוּ וְלוּ חוֹב אֶחָד   הַשּׁוּמָן שֶׁצָּבַרְתִּי עַל בְּשָׂרִי לְכַסּוֹת אֶת שְׁרִירוּת הַלֵּב עַד-לֹא-יָדַע שֶׁאַהֲבָה וּכְאֵב תְּחוּשׁוֹת נִרְדָפוֹת הֵן   וְעוֹד בְּעֹצֶם מֶחְדָלֵי יָמַי,       רִבְבוֹת שָׁעוֹת אֲרוּרוֹת שֶׁעֻכְּלוּ בְּשֵׁרוּתָיו שֶׁל מֹלֶךְ הַמִלְחָמוֹת, יֵשׁ/יֵשׁ בְּרֵירָה   שְׁנוֹת שִׁירָה עֲצוּרָה שֶׁבִּלִיתִּי בְּמוֹסָד הַצַּעַר 'נְעוּרִים מְאֻשָּׁרִים' עֲצָמוֹת רַכּוֹת שֶׁל שְׂפַת אֵם, סְחוּטָה מִשִׂפְתֵי אָב עָיֵף, קְפוּצוֹת בֶּאֱמוּנָה שֶׁמִּלּוֹתָיו שֶׁל אָדָם קְצוּבוֹת, שְׁאוּבָה מִפְּטָמוֹת בּוּרוֹת   שׁוֹפְעוֹת אַהֲבָה מְפֻטְפֶּטֶת הַיּוֹנֶקֶת אֶת אִיד קִיוּמִי.   וּבִשְׁנַת הַיּוֹבֵל   קָרְמוּ עוֹר מְצֻלָּק מַצַּע לְדִבְרֵי    יָמִים אֲבוּדִים. בוגר התכנית לכתיבה יוצרת באוניברסיטת חיפה. ספר השירים , ' רחיפאי' ראה אור בהוצאת אבן חושן בשנת 2007   ספר השירים ' ויהי קול', ראה אור בהוצאת פרדס בשנת 2013 .    שירים רב-פסיגיים, חד-עונתיים, נטמנים פה ושם במטע הבננות

שיחה קלילה בין הורדת שיער בלייזר לחיסון לסרטן צוואר הרחם

 

בנות יקרות, האם אין בליבכן רחמים עלינו ?  מילא פרסומת להורדת שיער בלייזר. כבר הפנמנו את זה שרק לחלקים והקרחים בינינו יש מהלכים לליבכן, בננות – בשלות ובוסריות, צהובות, אדומות ושחורות .         אך לפרסם חיסון מפלה כזה… ? אולי לשם איזון תפרסמנה גם חיסון לסרטן הערמונית…?   בקיצור העתיד כבר כאן.  מה שהתחיל כבלוגריה שפנתה לכולם בלשון נקבה התפתח להצלחה מסחררת, כפי שניתן לקרוא בשיר הבא 

 

העתיד כבר כאן
 
בְּשִׁלְהֵי הַמֵּאָה הַשְׁנִיָה לְשִׁחְרוּרָן
בִּמְלֹאת התתנ"ב לַגֵּרוּש מִגַּן-הָעֵדֶן
בִּפְרֹס חַגִּיגוֹת שֵׁשׁ מֵאוֹת שָׁנָה לְגִּלּוּי אֲמֶרִיקָה
מְדַבְּרוֹת כֻּלָּן לְלֹא הֶבְדֵל צֶבַע, גֶּזַע וּמִין
 רַק בִּלְשׁוֹן נְקֵבָה
 
חַוָּה טוֹעֶמֶת עִם חֲבֵרָה
מִפְּרִי עֵץ-הַחַיִּים
זוּג-בֵּיצִיוֹת מַסְפִּיק
לְשַׁבֵּט לָהֶן יַלְדָּה
וּלְתַּעֲנוּגָן הֵן מְפָתוֹת נָחָשׁ
 
סוֹף נְאוּמוֹ
לְאִטּוֹ מְפַנֶּה לָהֶן אֶת הָעוֹלָם
אָדָם.
 
 
 
 
 
 
 

 

 

 

 

 

 

 

 

19 תגובות

  1. רונית בר-לביא

    השיר שלך,
    מדבר על נושא ששמעתי לא מעט:
    שהאלף השלישי הוא האלף הנשי.

    לא יודעת אם זה יתברר כנכון,
    אבל נדמה שכבר אין אופציה אחרת.

    רק שלא יילכו לנו הגברים, כי זה יהיה גרוע מאד.
    (ואף אחת לא תוריד אף שערה בלייזר !!)

    ומה הבעיה עם החיסון לסרטן צוואר הרחם,
    לא הבנתי ?

    • אהוד פדרמן לרונית

      נו באמת רונית, למה את כל כך רצינית ומלאת רוח לחימה באמצע הלילה? אם לא שמת לב, זה אינו שיר מחאה כמו הקודמים שלי, אלא שיר חמאה שנועד להחליק את דרכי לליבכן, המנצחות אותי מאז ולתמיד.

      • רונית בר-לביא

        חס וחלילה רוח לחימה.
        אני גם לא רוצה לנצח אף אחד.
        ומעדיפה שהאלף הזה יהיה גם של גברים …

        פשוט לא הבנתי מה הבעיה עם החיסון לסרטן צוואר הרחם ואיך זה מתקשר כאן.

  2. חגית גרוסמן

    אמן כן יהי רצון!!!! הגיע זמן אלוהימית גדולה ומכילה אשר תרפא את העולם ולא תחריבו. אך גם זו אשליה. לצערי הרב.

    • רונית בר-לביא

      אני חושבת שהכוונה היא לחלק הנקבי יותר בתוככי כולנו שייצא יותר לאור וההשפעה שלו תורגש בכל המישורים.

      זה כבר די מזמן התחיל לקרות, לא ?

    • אהוד פדרמן

      בננות, לפני שאנחנו בוראות לנו אלוהימה, נתחיל בצעדים קטנים בוני אמון, למשל נבחר לנו את ציפי לבני כראש ממשלה ונבדוק אם תבוא לציון גואלת

  3. האדם מפנה את העולם לנשים? אי אפשר שותפות?
    פיתוי הנחש והגירוש מגן עדן הם החטא ועונשו.
    רצוי לחלוק יחד באחריות על גורל העולם.
    הגבתי לדבריך בפוסט על הלשון הגוששת הזהרורית
    שגרמה לזוג החוטאים לגורל אובדני.
    גם כאן אצלך המקרא מבצבץ
    לא בגיהנום אלא בגן עדן נשי נקבי.
    אבל לטעמי,יש מקום לחוה ואדם ולא רק למין אחד
    לטעום מפרי עץ החיים, וחיו לעולם.יחד ולא בדד.

    • אהוד פדרמן

      אמן! לו יהי רצון מלפניכן שיהיו לעד גברים ונשים אחוזים אלו באלה בתנוחות אהבה, הרי הרוב קובע ובעולם יש נשים בשעור חמישים ואחד אחוזים

      • אהוד היקר,
        כרגיל יש לך יופי של שירים. אבל שים לב שנכנסת לאזור שבו צריך לנהוג אחרת. רונית שאלה אותך שאלה לגיטימית ואתה שמצפה לתמיכה אמהית אולי או נשית הגבת כמו גבר באזור הממשי שמרגיש מאוים. מיד שאלת אותה מדוע היא קרבית. ורונית,מנומסת ומזמינת אורחים, ראו זה פלא, מיד נסוגה כמה צעדים לאחור והתנצלה בפניך, מי יודע על מה. לכן אהוד היקר, שאתה יקר לי גם בעולם הוירטואלי וגם בעולם הממשי, אנא התנהג בינתיים כאורח. כלומר בנימוס ובהקשבה. חכה בסבלנות ותראה שישתלם לך. ולא היה בזה דבר מין הקרביות. ואם חשת כך אני מתנצלת מראש. ברוך הבא ובהצלחה

        • אהוד פדרמן למיכל

          מיכל, האם זו את חברתי, אהבת חיי הספרותית?

        • רונית בר-לביא

          מיכל, אינני יודעת מי את,

          ממש ממש לא התנצלתי בפני אהוד,
          כי אין על מה, ובטח שלא נסוגתי.

          ראיתי שהוא מרגיש מאויים משום מה
          ומשהו בסגנון שלו הרגיש לי יותר מידיי סוגד לנשים,
          הרבה יותר מידי,

          וזה כמו שוביניזם בעיני, רק הפוך.

          בחייאת אללה, מותר לגברים להיות גברים.

          • אהוד פדרמן לרונית

            סליחה שאני נדחף לשיח שלך עם מיכל.
            אני מודה בשמחה באשמה שאני אוהב נשים ונמשך אליהן (בלי שמץ מושג, מה זאת אהבה). ומדוע ההודאה המפתיעה הזאת ? מפני שהאישה שחיה לצידי כבר עשרות שנים, טוענת בתוקף שאני גבר אופיני ששונא אותה, כלומר אותן, כלומר נשים ובראש יש לו רק דבר אחד המיטלטל בין רגליו מלידה ועד קבר. אך עד כאן! הנסיון להפכני 'לסוגד לנשים' ו'שוביניסט הפוך' מופרך לחלוטין! ותדעי לך שאני אישית לא, אבל האינטיליגנציה שלי מאוד רגישה ונעלבה ממך, רונית יקירתי ומצפה להתנצלות. (סתאאם. הכל בכאילו אירוניה גברית, ילדותית, הגנתית כזאת ).

  4. שלום אהוד,
    יפה הבלוג ויפה החברה שמצאת – בהצלחה במיליה הבנני.

  5. אין חשש אהוד עולם כמנהגו עדיין נוהג
    והאם צורתו הגרפית של השיר מרמזת למשהו או שזה רק אני ?
    ולעיון נוסף ראה המצב
    http://www.blogs.bananot.co.il/showPost.php?itemID=6860&blogID=237

    • אהוד פדרמן

      ריקי יקירתי, קודם כל 'הוחמאתי' מהדמות הגברית הנשקפת משירך. אך בעודי מהרהר אודות ניסוח זר מחמאות בסגנון דומה כדי להניחן לפיתחה של דמות 'האישה', החלטתי להתגבר על יצר הרע, להכריז על הפסקת חד צדדית ולשאול את אויבתי-אוהבתי(הבדל תהומי של אות אחת -והמעבר בין השתיים מתחולל ברגע אחד, לא מוסבר) : מנין הצורך לבוא אתנו 'הגברים', חשבון כה קשה? האם זה ענין רציונלי, או שמא הורמונלי ?
      אשר לצורת השיר, אשמח לשמוע מה בראש הכחלחל אדמוני שלך לפני שאספר לך מה היה בשלי.

      • אהוד יקר
        שום דבר כמובן לא אישי
        חלילה לך לחשוב כך
        אנחנו אחרי אלפי שנים של דיכוי והשפלה
        וזה כמובן משאיר סימנים
        שבת שלום וד"ש חמה

        • אהוד פדרמן

          ריקי יקירתי, הכל בצחוקים כאלה מלווים בפרצי בכי

          שבת שלום גם לך וליוסי

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לאהוד פדרמן