גילגול איטי ממשש נוף , טועם אהבה, רואה חשבון, שומע זמן. יום יבוא ויריח פרחים מן השורש
בשבת, ארבעים ושמונה שעות לפני הנסיעה התברר שפג תוקף דרכונה של האישה. וזרח השמש ביום ראשון ותשכים האישה קום ותעמוד כענייה בפתח משרד הפנים ותתחנן בפני הפקידה לקבל דרכון חדש עוד באותו יום ותאמר לפקידה , בעלי יהרוג אותי אם בגללי נאלץ לבטל את הנסיעה . ותבין הפקידה ללב האישה ותאמר לה שובי לכאן בין אחת עשרה לשתים עשרה והדרכון יהיה מוכן. וכך היה.
ובלילה של אותו יום ראשון נדדה שנת בני הזוג ויקומו בשלוש לפנות בוקר יום שני מריבצם הלח ויטעינו את מטלטליהם במכוניתם וימהרו לתחנת הרכבת חוף הכרמל ויחנו בחניון וייסעו ברכבת של 3:38 כדי להספיק לטיסת אל-על 393 הממריאה לברצלונה ב- 6:20 . ויגיעו בשלום לשדה התעופה בן-גוריון ויעמדו בתור לבידוק הביטחוני ותעכב נערה סלקטורית את האיש אחרי שיקוף מזוודתו בשל חפץ חשוד ותעמידהו בתור עם כל שאר החשודים (בדרך כלל ערבים ובעלי דרכונים זרים )לשם ביצוע בידוק ידני . וישאל האיש את הנערה אשר על מכונת השיקוף במה חטאה מזוודתו ותמאן הנערה לענות בטענה שביטחון המדינה אוסר עליה לפרט. וינחש האיש מהו המטען מעורר החשד.
ויארך תור הנבדקים ידנית ותקצר רוח האיש ויאמר לעצמו, אשתי תהרוג אותי אם בגללי נפספס את הטיסה . ויוסף האיש ויאמר לעצמו : הבא נתחכמה למפשפשים בתחתונים ובגופיות . ויפתח האיש את המזוודה החשודה ויוציא ממנה שקית גדושה שיבולת שועל ויכניסה באין רואים לתיק היד שלו ויעביר שוב את מזוודתו במכשיר השיקוף וראה זה פלא : המזוודה זכתה באישור כשרות . ויחזיר האיש במסתרים את שקית שיבולת השועל למזוודתו ויעמדו האיש ואישתו בתור לצ'ק אין. ותשאל אותם דיילת הקרקע, למה התאחרתם? ויספרו לה את דבר העיכוב בבידוק בלי להיכנס לפרטים מפלילים ותאמר להם, החפזו לשער העלייה למטוס ותברך אותם בנסיעה טובה. ויגיעו בני הזוג כל עוד רוחם בם לשער הנקוב בכרטיס העלייה ובעודם רצים במסדרונות השיש נזפה האישה באיש שכן בגללו לא הספיקה לקנות בדיוטי פרי. ויגיעו מתנשמים ומתנשפים לשערי השמיים ותנסה הדיילת להשחיל את כרטיסי העלייה בחריץ המכונה הקובעת מי יעלה השמיימה ומי לא. ותסרב המכונה לפתוח שעריה ותאמר הדיילת, חכו רגע בצד . ויציף הדם את פרצופי האיש והאישה מתוך דאגה שמא אין עבורם מקום בטיסה ותאמר האישה לאיש: "הכל בגלל שיבולת השועל שלך." וישתוק האיש ולא הזכיר לאישה את חטאיה מאז גירושם מגן העדן ולאחר כמה רגעי חרדה שבה אליהם הדיילת , בידיה שני כרטיסי עלייה חדשים ובפיה בשורה: שודרגתם למחלקת עסקים. וישמחו בני הזוג בחלקם. ויינצלו נישואיהם מעוד משבר של אמצע החיים.
ויטוסו ארבע שעות ועשר דקות במחלקת עסקים ויידמו בעיניהם כטיסה בת שעה במחלקת תיירים. ויינחת המטוס בשלום ויחנה בנמל התעופה של ברצלונה ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד.
כתוב נחמד מאד.
מקווה שאתם נהנים.
אני באופן אישי לא משוגע על גאודי אבל שווה לראות. השוק עם הדגים מרהיב.
תודה גיורא, אנחנו בהחלט נהנים אם כי זו מילה בעלת משמעות מורכבת. גאודי בעיני הוא מילה נרדפת לגאונות אובססיבית. סימנתי V ביומן חיי ולא נראה לי שאחזור לבקר את יצירותיו. לעומת החווה הכפרית האנגלית בה אנחנו נמצאים כעת שאני מניח שתדבר אל ליבך שכן יש בה עדר פרות חופש וחוואי שאוהב אותן אהבת נפש (והן אותו)- לכאן אני חוזר כבר פעם שלישית ואם זה תלוי בי אשוב עוד.
לאהוד
פרות וחווה יש לי בבית. אני בחופשה מחפש דברים אחרים.
המשיכו להנות (עם כל המשמעויות המורכבות)
גיורא
אני מסכים איתך, גיורא, שבחופשה מחפשים את השינוי מהיום יום. בשבילי להיות בסמוך לפרות רועות באחו זו חופשה ובשבילך יתכן שזו עבדות.
בטיול הבוקר שלי בשדות ביום ראשון שהוא כזכור יום השבתון כאן פגשתי את בעל החווה לבוש בבגדי עבודה ושאלתי אותו אם הוא עובד בימי ראשון והוא אמר שהעדר על אף שהוא מוגדר כעדר בשר חופש דורש השגחה יומיומית
אוף מורט עצבים. דש לברצלונה אהובתי
היי מירי, חוויות מברצלונה עוד יגיעו בהמשך