פרפרים ברשת מורה ליוגה, כותב, איש מחשבים
המשך "לישה", פרקים 2, 3.
פרק ראשון ראה : http://www.blogs.bananot.co.il/showPost.php?blogID=249&itemID=8505
2.
בַּבּוֹקֶר בָּא מַר קְלַאפְּקִיס,
ביָּד שֶׁלּוֹ הָיָה עִיתּוֹן.
לִישָׁה כְּבָר אָכַל קְצָת דֶּשֶׁא
וְשָׁתָה קְצָת טַל,
לְיָדוֹ צָמַח פֶּרֶג אָדוֹם
לִישָׁה בְּדִיּוּק צבע עֵינָיו
בְּצֶבַע עֵינוֹ שֶׁל הַפֶּרַח
וְאֶת גּוּפוֹ בְּצֶבַע שֶׁל פְּרַגִים
וּבְדִיּוּק בָּדַק
עַד כַּמָּה זֶה הוֹלֵם לוֹ,
פִּתְאוֹם רָאָה אֶת קְלַאפְּקִיס
וְשָׁאַל "נָכוֹן שֶׁזֶּה יָפֶה?"
אָמַר לוֹ קְלַאפְּקִיס
"אֲנִי מַר קלאפקיס-אֶגְרוֹף-הַבַּרְזֶל,
שׁוֹטֵר הָעִיר
וּמְנַהֵל הַכֶּלֶא.
חַיָּיב לִכְתּוֹב עָלֶיךָ דּוֹח"
"הַדּוֹח זֶה כְּמוֹ עִיתּוֹן?"
שָׁאַל אוֹתוֹ לִישָׁה הַפֶּרֶג
"הַרְבֵּה יוֹתֵר גָּרוּעַ"
אָמַר מַר קְלַאפְּקִיס-אֶגְרוֹף-הַבַּרְזֶל
"וְחוּץ מִזֶה,
אַתָּה עָצוּר עַל שׁוֹטְטוּת!"
"מָה זֶה שׁוֹטְטוּת?"
שָׁאַל אוֹתוֹ לִישָׁה הַפֶּרֶג
"זֶה מִי שֶׁמִּסְתּוֹבֵב בְּאֶפֶס מַעַש"
"אֲבָל אֲנִי לא זָז מֵהַדֶּשֶׁא
כְּבָר יוֹמָיִים,
צוֹבֵעַ אֶת עַצְמִי,
שׁוֹלֵחַ דַּ"שׁ לָאִימָּא,
רַק לִפְעָמִים נוֹפֵל מֵהַכּוֹכָב"
"נָכוֹן" – אָמַר לוֹ קְלַאפְּקִיס הַשּׁוֹטֵר,
"אַתָּה עָצוּר לְלא סִבָּה נִרְאֵית לָעַיִן"
וְאַחֲרֵי הַהִרְהוּרִים שָׁאַל
"אַתָּה בִּכְלָל יָכוֹל לָלֶכֶת?"
לִישָׁה עָנָה בַּצְּנִיעוּת
"כֵּן, כֵּן, אֲדוֹנֵי הַשּׁוֹטֵר,
אֲנִי יוֹדֵעַ
לָלֶכֶת
לָלֶכֶת לְאַט,
לָלֶכֶת מַהֵר,
וְגַם מְאוֹד מְאוֹד מַהֵר
אֲנִי גַּם יוֹדֵעַ
לִקְפּוֹץ
לִקְפּוֹץ נָמוּךְ
לִקְפּוֹץ גָּבוֹהַּ
וְגַם מְאוֹד מְאוֹד גָּבוֹהּ
אֲנִי גַּם יוֹדֵעַ
לִזְרוֹם
לִזְרוֹם לְאַט
לִזְרוֹם מַהֵר
וְגַם מְאוֹד מְאוֹד מַהֵר.
וְחוּץ מִזֶּה
אֲנִי יוֹדֵעַ גַּם לִפּוֹל.
לִפְעָמִים".
אמר לו קלאפקיס:
"חוּץ מִלִּזְרוֹם
הַכּל רָאִיתִי.
זְרוֹם אַחֲרַי לַכֶּלֶא!"
"בַּשִּׂמְחָה" עָנָה לוֹ לִישָׁה
וְהֵם הָלְכוּ,
הַשּׁוֹטֵר פּוֹסֵעַ
וּלִישָׁה זוֹרֵם
כִּי הָפַךְ אֶת עָצְמוּ לְפֶלֶג
כְּמוֹ נַחַל שֶׁל תְּכֵלֶת
מְפַכְפֵּךְ
מְצַלְצֵל
מְזַמֵּר
מְמַלְמֵל
וַאֲפִילּוּ מֵרִיחַ כְּמוֹ פֶּרַח.
3.
"רְאֵה כַּמָּה גָּדוֹל, רָחָב הַכֶּלֶא,
דְּלָתוֹת בַּרְזֶל
וְסוֹרַגים עָבִים,
קִירוֹת מֵאֶבֶן, חַלּוֹנוֹת קְטַנִּים,
יֵשׁ פּה הַכּל,
אַפילוּ אוֹכֶל.
אַךְ אֵין פּה אַף אָסִיר.
מְשַׁעְמֵם
כְּשֶׁאֵין חָבֵר לְדַמְקָה.
אוּלַי תַּסְכִּים לִהְיוֹת אָסִיר?"
"אֵינִי יָכוֹל"
אָמַר לוֹ לִישָׁה,
"כּל לִישָׁה חַי הֵיכָן שֶׁהוּא נוֹפֵל,
אֲנִי נָפַלְתִּי עַל הַדֶּשֶׁא,
שָׁם אִימָּא תְּחַפֵּשׂ אוֹתִי.
אֲבָל אֶשְׂמַח אִם תְּלַמֵּד אוֹתִי
אֶת הַמִּשְׂחָק שֶׁל דַּמְקָה".
מְאוֹד מְאוֹד שָׂמַח מַר קְלַאפְּקִיס,
פָּנָה לְלִּישָׁה וּבִקֵּשׁ –
"אֲסַפֵּר לְךָ בַּסֶּתֶר,
אֲנִי אוֹהֵב טוּרְקִיז,
אֲבָל אִשְׁתִּי – לא.
אַתָּה הֲרֵי יוֹדֵעַ
אֶת כּל סוֹדוֹת הַצֶּבַע,
אַף פַּעַם לא שִׂחַקְתִּי דַּמְקָה
עִם מִישֶׁהוּ בצֶבַע טוּרְקִיז…"
לִישָׁה אוֹהֵב לְדַייֵּק,
וְהִתְעַנְיֵין –
"אֵיזֶה טוּרְקִיז אַתָּה אוֹהֵב יוֹתֵר?
טוּרְקִיז הַיָּם שֶׁל בוֹקֶר אוֹ עֶרֶב?
טוּרְקִיז שֶׁל שָׂדוֹת לִפְנֵי גֶּשֶׁם,
אוֹ אוּלַי אַחֲרֵי?
אוֹ הַטּוּרְקִיז הַנִּפְלָא שֶׁל כּוֹכָב הַלִּישָׁה
בַּזְּמַן שֶׁבֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת?"
"טוּרְקִיז שֶׁל הַיָּם בָּעֶרֶב"
עֲנֵה לוֹ מַר קְלַאפְּקִיס
"אַתָּה יוֹדֵעַ, לִישָׁה,
בִּכְלָל לא אֶכְתּוֹב לְךָ דוח".
"תּוֹדָה" בנִימוּס הֵשִׁיב לוֹ לִישָׁה,
כִּי לא מַמָּשׁ הֵבִין.
וְצָבַע אֶת
צִבְעוֹנַעַיִים,
רַגְלִּידַיִים
וְכל גּוּפוֹ
בַּטּוּרְקִיז שֶׁל הַיָּם בָּעֶרֶב.
"אָז בּוֹא נְשַׂחֵק לָנוּ דַּמְקָה",
הִתְחִיל מַר קְלַאפְּקִיס הַמְאֻשָּׁר,
בהסבירו לֶלִישָׁה
אֶת כּל חוּקֵי הַמִּשְׂחָק,
וְהוֹסִיף –
"אֵלֶּה שְׁחוֹרִים,
וְאֵלֶּה לְבָנִים,
הֵם יְרִיבִים,
הָאַחֲרוֹן מְנַצֵּח".
לִישָׁה הֵבִין אֶת הַכּל,
חוּץ מִדָּבָר אֶחָד,
וּבִקֵּשׁ –
"הַאִם תּוּכַל לְהַסְבִּיר לִי
מָה זֶה אוֹמֵר "יְרִיבִים"?"
"אֶת זֶה אִי אֶפְשָׁר לְהַסְבִּיר"
עָנָה לוֹ מַר קְלַאפְּקִיס,
וְהֵם הִתְחִילוּ לְשַׂחֵק.
ולִישָׁה,
הָפַךְ אֶת רַגְלִּידַיִים לַיָּדַיִם,
בְּיָד אַחַת הַזִּיז אֶת הַשָּׁחוֹר יָמִינָה,
בְּיָד שְׁנִיָּיה אֶת הַלָּבָן,
הַיָּד הַשְּׁלִישִׁית הִקְפִּיצָה מַעְלָה,
הָרְבִיעִית הַצִּדָּה וּמִחוּץ,
הַחֲמִישִׁית הוֹרִידָה לְבָנִים,
שִׁשִּׁית שְׁחוֹרִים,
שְׁבִיעִית הִמְתִינָה לַפָּנוּי,
שְׁמִינִית הָלְכָה אֲחוֹרָה,
תְּשִׁיעִית קָדִימָה,
וַעֲשִׂירִית פָּקְדָה עַל הַכּל.
הַמִּשְׂחָק נִגְמַר תּוֹךְ דַּקָּה,
ולִישָׁה ניצֵּחַ.
"וְוָאו.." – אָמַר לוֹ מַר קְלַאפְּקִיס,
"זֶה הָיָה מַהֵר מְאוֹד
וּמְעַנְייֵן,
אַתָּה שַׂחְקָן מוּכְשֶׁר,
אַךְ כָּכָה לא מְשַׂחֲקִים דַּמְקָה!
בּוֹא, אֲנִי אֶרְאֶה לְךָ אֶת הָעִיר".
"גַּם אַתָּה שִׂחַקְתָּ יָפֶה"
אָמַר לוֹ לִישָׁה,
"לא שִׂחַקְתִּי",
"כֵּן, שִׂחַקְתָּ".
הַחֲבֵרִים נָעֲלוּ אֶת הַכֶּלֶא
וְהָלְכוּ לְטַיֵּל בָּעִיר.
המשך יבוא…
גרא,מתוק הלישה שלך וחכם אמיתי, צובע עצמו בצבעי הטבע היפים, ולא מפחד מדבר, כך הוא הופך אויב לאוהב
תודה חני יקרה,
אני אוהב שאת אוהבת את לישה. הלואי ויכולתי להיות כמוהו.
לדעתי ממה שהכרתי יש בך מעט ממנו
יש לכולנו. שכחנו…
גרא, זה בעצם סיפור למבוגרים… אתה חושב שאפשר לארגן לחמוד הזה ביקור בכנסת?
אפשר לנסות. הוא בטח יהיה היחיד שלא רוצה מקום ברשימה…
לישה לש את עצמו בכל פעם למשהו אחר
הוא חמוד לישה וגם קלאפקיס (שם חזק)
סיפור בטעם של אננס – בננה 🙂
תודה ריקי יקרה,
אם את אוהבת את לישה, אז בטוח שילדים אחרים גם יאהבו אותו. הכי כדאי לכתוב על מישהו שאוהבים אותו. עדיף, לא?
🙂
רק על מישהו שאוהבים 🙂
גרא, לישה מלמד יפה את המבוגרים מהי תמימות ואנושיות. ואם קלאפקיס מאושר, אז אתה באמת אוהב את לישה
יצור מכוכב אחר, מוזר וחביב מאד עלי.
צילומים יפים.
כלנית אדומה זה פרח אהוב עלי מילדותי.
תודה מוישלה,
לא בטוח שלישה בא ללמד. הוא מציג אפשרות. רק אפשרות…
הפרח הוא פרג ולא כלנית
(לישה הפך עצמו לפרג)
מקסים! מן "נסיך קטן" חדש!
תודה סבינה יקרה,
נשתדל להחזיק מעמד עד אז… 🙂
גרא, לישה צובע את העולם בצבעי תֹם. זו הצעה נפלאה למבט אחר.
ההצעה תמיד בתוקף… 🙂
הי גרא, נסיך קטן על כוכב ארץ שבמקום ציורים הוא מחליף צבעים. כל כך התחברתי ללישה עד שמצד אחד אני רוצה להמשיך לקרוא המשך, ומצד אני דואגת שיחזור מהר לדשא שאמו תוכל למצוא אותו.
תודה סיגל יקרה,
לא לדאוג, יש עוד חמישה פרקים.
כולם ילדותיים. ילד שכולו טוב… גם כשיגדל…
🙂
זה פשוט מקסים גרא, אין מילה אחרת וגם חכם. אני באמת באמת חושבת שצריך להראות את זה למו"ל, לדעתי יש פה ספר ילדים מדליק ממש.
תודה נעמי יקרה,
כמו שגוגול כתב פעם: "רק סובקביץ" אדם טוב, אך גם הוא, אם לחשוב, חזיר…". אישית אני מכיר רק מו"ל אחד, והוא, בלי לחשוב פעמיים, גנב ממני ואחרי כמה שנים הוסיף ואמר שאני לא יודע לכתוב. מה לעשות, גוגול כנראה מנצח.
"כּל לִישָׁה חַי הֵיכָן שֶׁהוּא נוֹפֵל,
אֲנִי נָפַלְתִּי עַל הַדֶּשֶׁא,
שָׁם אִימָּא תְּחַפֵּשׂ אוֹתִי"
מאוד מרגש, גרא