שתי הזמנות.

Normal
0

false
false
false

EN-US
X-NONE
HE

/* Style Definitions */
table.MsoNormalTable
{mso-style-name:"טבלה רגילה";
mso-tstyle-rowband-size:0;
mso-tstyle-colband-size:0;
mso-style-noshow:yes;
mso-style-priority:99;
mso-style-qformat:yes;
mso-style-parent:"";
mso-padding-alt:0cm 5.4pt 0cm 5.4pt;
mso-para-margin-top:0cm;
mso-para-margin-right:0cm;
mso-para-margin-bottom:10.0pt;
mso-para-margin-left:0cm;
line-height:115%;
mso-pagination:widow-orphan;
font-size:11.0pt;
font-family:"Calibri","sans-serif";
mso-ascii-font-family:Calibri;
mso-ascii-theme-font:minor-latin;
mso-fareast-font-family:"Times New Roman";
mso-fareast-theme-font:minor-fareast;
mso-hansi-font-family:Calibri;
mso-hansi-theme-font:minor-latin;}

מצרפת שתי הזמנות בהן אני המכנה המשותף:

התערוכה בגן החיות התנ"כי המקסים בירושלים. התערוכה בנושא חיות מתקופת המקרא.שימו לב שהפתיחה כבר הייתה וצריך לברר פרטים לגבי שעות ביקור. אני מציגה את "לך אל נמלה עצל ראה דרכיה וחכם". והנה ההזמנה:

ב15/2/09 ייקרא רחוב בתל-אביב ע"ש האחים סאלח ודאוד אל-כוויתי. עליהם אספר באחד הפוסטים הבאים ואצרף קבצי מוזיקה בהם אתן השוואה לביצועים קלאסיים לשירים וביצועיים של אמנים עכשוויים כמו דודו טסה, ברי סחרוף, ינון מועלם, ואילהם אל- מדפעי.

האחים עברו תחנות רבות בחייהם: ילדי פלא שהופיעו בפני שייחים; מחדשים במוזיקה העיראקית והוצאתה מקיפאון של מאות שנים; חיי פאר וחביבי המלך עד עלייתם לארץ; מעמד מכובד עד להורדת אנשים מחבל בתלייה; עלייה לארץ שמשמעותה הייתה ויתור על קהל של מאות אלפים והלאמת יצירתם; מול נסיקתם בשמי עיראק בשנות ה20 עד שנות ה50 של המאה הקודמת, נחיתתם/צניחתם במעברה ובמציאות של ישראל של שנות ה 50 .

ההתעוררות להשבת שמם להיסטוריה המוזיקלית החלה לאחר הוצאת אלבום ראשון עם הקלטות ישנות  שהיו אז ברשותנו. ההתרגשות הייתה גדולה ומאז קבלנו ממקורות שונים בחו"ל מאות הקלטות נוספות.

עיריית ת"א הרימה את הכפפה לכבד את זכרם בצורה זו מאחר והם חיו בה, בשכונת התקווה, והיו המרכז של קפה נח האגדי.

לסקרנים הרוצים לדעת עליהם כעת, על קצה המזלג:

כתבה בעיתון "הארץ"

תקציר בוויקיפדיה

אירוע שנערך בדצמבר האחרון, ב SOAS שבאוניברסיטת לונדון במלאת 100 שנה להולדתו של סאלח: www.alkuwaityevent.com

למעשה השם אלקויטי הוא סילוף של אל-כוויתי, שמבטא את הקושי של פקידי ההגירה בישראל של שנות החמישים לכתוב במסמכים את השם המקורי.