יהונדב פרלמן משורר ואיש תיאטרון
Normal
0
false
false
false
EN-US
X-NONE
HE
לשכנתי בתא השכן בשירותים ציבוריים באוניברסיטה / עדנה גורני
יושבת. רואה לך קצה סנדל ובהונות
יש לי יציאה, יש לי הארה, אנחנו משוחחות.
נאנקות – נושמות – נושפות
על כל פלום – פלום שלי את משיבה:
פלאם. פלאם. פלאם.
אנחנו מתערבבות בשכשוך, בפכפוך
איפה את מתחילה, היכן אני נגמרת
במפרשי נופחת רוח החופש של בונואל:
המסובים לשולחן יושבים על אסלות,
עם יציאות בכל מצבי הצבירה, ללא עכבות,
יחדיו שומעים, יחדיו רואים, יחדיו מריחים –
חגיגה לחושים –
ומתביישים לדבר על אוכל.
אצל היפנים נשמעת מוסיקה כשמתיישבים על האסלה
באלגנטיות של נשיפות קיפודים באישון לילה.
אני מתביישת כשאת שומעת אותי שומעת אותך –
מדיחה את האסלה ליצור רעש רקע, אין כאן תרסיס ריח אורנים.
אני קרובה אליך, שתינו יחדיו במשהו כל כך אישי,
כל כך אנושי, שובר מוסכמות, מקלף מסכות, מציב אותנו חוליה, חוליה,
בשרשרת האבולוציה – אנחנו עוד חיה. תעשיית הקולנוע היא עוד תעשייה.
גומרת ראשונה
מסבנת ידיים טוב, טוב, שרה בלב פעמיים
happy birthday to you זה מה שעובד אצל וודי אלן.
שוטפת, מייבשת כפות ידיי ברוח חמה של מתקן חללי,
נחפזת לצאת בלי לראות את פנייך בלי שתראי את פניי
את משתפת פעולה, מתמהמהת בכוונה
מי את ?
קולגה? ראש החוג? סטודנטית?
אני עוזבת את בית הכבוד, נטמעת בהמולת המסדרון.
/* Style Definitions */
table.MsoNormalTable
{mso-style-name:"טבלה רגילה";
mso-style-parent:"";
line-height:115%;
font-size:11.0pt;"Calibri","sans-serif";}
שמח לארח את חברתי הטובה, עדנה גורני, עם שיר חדש משלה. עדנה היא משוררת מצויינת שתוציא, במהלך השנה הקרובה (אי"ה) את קובץ שיריה הראשון.