נינה סימון יושבת בשמש ליד הפסנתר. נסיכה אפריקאית אמיתית. בתסרוקת מגדל מעוצבת להפליא, בזוג עגילי ענק מכסף, בשמלה צהובה מנומרת. נינה יושבת ליד הפסנתר בשמש ושרה: i've got life.
שלא כמו בגירסה הממותקת של פורמן בסרט, חושפת סימון את השכבה השיקספירית המסתתרת מתחת לשיר, את נאומו של אותו סוחר מוונציה שגידל תלתלים אפרו ויצא להלחם על חרותו.
הקהל בכיכר מריע בזמן שנינה סימון הצעירה מראה לו את הדרך.
ומה נעשה אנחנו עם להט שנות השישים החביב עלינו כול כך שהסתנן לפתע לכיכר תחריר אצל שכנתנו. איך לא נצדד בכול האנשים הללו הלוחמים על חרותם, על הכבוד הבסיסי שלהם כבני אדם ? ומה נעשה עם ברדעי הזה, שלופת את המגאפון בכיכר ושר לעמו שלו: we've got life ?
הואיל וגורשנו סופית מחופי סיני האוהבים עלינו נאלץ להצטנף בחדר הפייסבוק, להתכרבל בשמיכת היוטיוב ולשמוע את נינה סימון שרה בשמש על חיים של אחרים. . .
http://www.youtube.com/watch?v=GUcXI2BIUOQ&feature=player_embedded#