יהונדב פרלמן משורר ואיש תיאטרון
רצון נידף
הוֹ אוֹקְסִימוֹרוֹן מְבֹרָךְ
תֵּן לִי אֶת הַכּוֹחַ
לִחְיוֹת אֶת חַיַּי
בֵּין קוּרְנַס הָרָצוֹן הַפָאלִי
לַרֵחֶם הַנִידָפַה
שֶׁמִּתּוֹכָם
מְבַעְבְּעִים שִׁירֵי
יהונדב פרלמן
רצון נידף
הוֹ אוֹקְסִימוֹרוֹן מְבֹרָךְ
תֵּן לִי אֶת הַכּוֹחַ
לִחְיוֹת אֶת חַיַּי
בֵּין קוּרְנַס הָרָצוֹן הַפָאלִי
לַרֵחֶם הַנִידָפַה
שֶׁמִּתּוֹכָם
מְבַעְבְּעִים שִׁירֵי
איזה יופי !
תודה ריקי.
יהונדב, יש לך את הכח הזה.
אם לא שמת לב, אפנה אותך אל "ופני נגה", למשל.
:))
ויש כאן עוד בעבועים כאלה. למשל:
"הנה דמותי", "כל פעם", "את אהבתי אקשור בחוט", "שעת השכמה בעולם", "שיר סוף קיץ ישן".
תודה שחר. שמח שאהבת כל כך הרבה.
יופי של מבוע.
תודה משה. . . . ואלעזר בן פדת ממשיך ללכת איתי בימים האלה.
יהונדב, אני שואב מאלעזר בן פדת אומץ גדול והשראה לימים הנוראים,
מוזמן לבקר בבלוגי
ושוב- שיר מהדהד כתבת כאן.
אחדות הניגודים באוקסימורון מבורך
בו הרצון אינו נידף כעלה ברוח
אלא מקור לחיים וכח.
אשרי האיש או האישה המוצאים בעצמם
כוחות לא לוותר, ולחיות את החיים
למרות כל הקשיים.
אין דבר העומד בפני הרצון.
הלואי שתתחזק בכח רצון קיומי
ולא כעלה הנידף ברוח.
ושתצליח לחיות כפי שביקשת,
בדיאלוג חופשי עם העולם
ולשרוד בין הסדן לפטיש,
בין הרחם היוצר לקורנס היצרי
גם בביעבוע המתמיד ההכרחי
שבין החן החסד ורחמים.