יעל ישראל עושה אהבה סופרת, עורכת, מבקרת ספרים וסרטים, מנחת סדנאות כתיבה, מנהלת את "בננות בלוגס".
Normal
0
false
false
false
MicrosoftInternetExplorer4
st1\:*{behavior:url(#ieooui) }
/* Style Definitions */
table.MsoNormalTable
{mso-style-name:"טבלה רגילה";
mso-tstyle-rowband-size:0;
mso-tstyle-colband-size:0;
mso-style-noshow:yes;
mso-style-parent:"";
mso-padding-alt:0cm 5.4pt 0cm 5.4pt;
mso-para-margin:0cm;
mso-para-margin-bottom:.0001pt;
mso-pagination:widow-orphan;
font-size:10.0pt;
font-family:"Times New Roman";
mso-ansi-language:#0400;
mso-fareast-language:#0400;
mso-bidi-language:#0400;}
אחרי עיכובים בגלל החגים, הספר הגיע סוף סוף לכל חנויות הספרים, כמעט חודש אחרי שיצא מבית הדפוס.
ספרי החדש, החמישי במספר,
הרומן
"אני ואימא בבית המשוגעות"
הגיע סוף סוף לחנויות!
.jpg)
הספר זכה לפני שנה, במארס 09, בפרס אס"י של איגוד כללי של סופרים בישראל, לאחר שהשתתף בתחרות אס"י הראשונה, שבה התמודדו כתבי יד של סופרים ומשוררים. הפרס הוא הוצאה לאור של הספרים הזוכים, במסגרת הוצאת "ספרא" של איגוד סופרי ישראל.
ואכן, החודש, שנה אחרי, הספר ראה אור בהוצאת "ספרא" ובעריכתו של ד"ר חיים נגיד, העורך הראשי של ההוצאה.
להלן הקומוניקט שנשלח לעיתונות:
רומן חדש של יעל ישראל, אני ואימא בבית המשוגעות בהוצאת ספרא, זוכה פרס אס"י
אני שמחים להגיש לך את ספרה החדש, החמישי, של יעל ישראל אני ואימא בבית המשוגעות, שהופיע בימים אלה בהוצאת ספרא.
זהו סיפור משפחתי טעון, המסופר והכתוב מזווית בלתי שגרתית. מסע מטורף, מצחיק ומרגש למוחה המקאברי של אישה צעירה שרוצה לטרוף את כל העולם, אבל לא יודעת איך עושים את זה.
בכל יום רביעי הולכת גיבורת הרומן לבקר את אימא שלה בבית המשוגעים, שם סורגת האם אותו סוודר כבר עשרים שנה. פעמיים בשבוע היא מנתחת את "תורת הסיכויים" על הספה הפרחונית המכוערת של הפסיכולוגית האנגלוסקסית שלה, שמחביאה את בעלה הרומני במטבח. בימים היא מטפלת בילד שלה, עוד מעט בר־מצווה ועדיין תינוק מגודל – היא קוראת לו "המפלצון" – ובלילות היא כותבת מכתב ארוך כגלות ציון לאמו הגדולה של האהוב, שזנח אותה בגיל 16. מה היא רוצה? מה רודף אותה? מה אוכל אותה?
ברומן אני ואימא בבית המשוגעות, יעל ישראל מתמודדת עם מיתוס הנשיות והאימהות על כל היבטיו. לגיבורה נולד ילד שהיא רואה בו מפלצת. אמה הפורה קינאה כל ימיה באשתו הראשונה של בעלה, אישה שבעצם לא היתה אישה בכלל, אלא אנדרוגינוס, מין שלא ברור מה מינו. וכל הנשים הללו, גם האנדרוגינוס, הן נשים שמהלכות על חבל שפיות דק מאוד ונאלצות להילחם על מעמדן בעולם.
הרומן מבוסס בחלקו על זיכרונות משפחתיים, בין השאר על נישואיו הראשוניים של אביה של המחברת, שבגיל 20, כנער דתי ממוצא פרסי בשכונת נחלת ציון בירושלים, שודך לצעירה אשכנזייה דתייה, שלאחר החתונה התברר שמינה אינו ברור, וכעבור כמה חודשים הנישואין עמה בוטלו.
אין זו הפעם הראשונה שיעל ישראל בוחנת את הנשיות ומרסקת את גבולות המגדר. היא עשתה זאת גם ברומן השני שלה, רואות מכאן את כל העולם, שנלמד כבר שנים בקורס של ד"ר רוני הלפרן בחוג למגדר באוניברסיטת תל אביב. בעבודת המחקר שלה לדוקטורט, כותבת ד"ר הלפרן על ספר זה: "סיפורה של יעל ישראל כותב פרק בהיסטוריה המצונזרת של נשים. הוא מאיר אותו באור יקרות מבלי להיכשל ברומנטיזציה שלו. הוא מזהה בפרק המטושטש והמחוק מהזיכרון הקולקטיבי של הנשים רגעים יקרים של סירוב לפטריארכיה, של מרי ושל חלומות שמתרוממים מעל למגבלות ולתנאי המקום והזמן. אבל הוא מתעכב גם סביב הקריסה חזרה לסדר, סביב ההתרחקות האלימה של נשים זו מזו, וסביב הפרידה העצובה מעצמן ומגופן שנכפת לתוך אידיאות של תקניות".*
הרומן אני ואימא בבית המשוגעות זכה בפרס אס"י לשנת 2009. "זהו ספר מלא תשוקות וכתוב בלהט, מערב דימויים מפתיעים בשפת סיפור ישירה, דיבורית, ומגולל הוויה אנושית סגורה בתוך עצמה ורבת חיוניות. כתיבתה המקורית של יעל ישראל בורחת מן הבנאליות, מלאכת סקרנות, רבת תובנות וחפה מכל זיוף. בזכות הישגים אלה היא ראויה לפרק אס"י. (מנימוקי השופטים: פרופ' זיווה שמר, פרופ' אביבה דורון, ד"ר חיים נגיד)
יעל ישראל היא סופרת, עורכת ספרותית, מבקרת ספרים וסרטים ומנחת סדנאות כתיבה. ספריה הקודמים: "יצאתי לחפש מחסה", קובץ סיפורים, עם עובד, 1993; "רואות מכאן את כל העולם", רומן, הקיבוץ המאוחד, 1997; "סוף סוף רומן", רומן, חרגול, 2000; "יקירנט", רומן רשת שנכתב בשיתוף עם נולי עומר, ופורסם בהמשכים ב-YNET במשך חודשיים בשנת 2007. רבים מסיפוריה ראו אור באנתולוגיות בעברית ובספרדית.
מתוך מתוך עבודת הדוקטורט של ד"ר רוני הלפרן: חטיבה שנייה *
פרק א': הגוף הפרוץ ומסע הדמים אל הנשיות
קריאה ברואות מכאן את כל העולם מאת יעל ישראל[1]
[1] יעל ישראל, 1997, רואות מכאן את כל העולם, הקיבוץ המאוחד וסימן קריאה, תל-אביב.
וכאן, רן יגיל על הספר ב-NRG מעריב
והנה הבובטרון עם הספרים
