בעקבות הפוסט "לא תיקח איתך מחשב למיטה?", בו כמה סופרים העלו הצעות ושאלו שאלות, מצאתי לנכון לפרט קצת על ההתנסות שלי בפרסום ספריי ברשת, איך לעשות זאת, כיצד לקדם, לפרסם, ובעיקר, כיצד להבטיח לעצמנו דריסת רגל בעולם הרשת, שבעוד כמה עשורים יבטל את כל מערכות ההוצאה לאור הקיימות, בספרות ובעיתונות.      נתחיל בספרים שראו אור בעבר. ראשית, ...

      "בסופו של יום לא תיקח אתך את המחשב למיטה," צוטט פעם עמוס עוז. ואני אומרת, באמת, למה לא? בתור אדם שכבר לא נחשב צעיר במיוחד, בגיל 47 אני היחידה כמעט שמצדדת בתקיפות בקריאה על גבי המחשב. צעירים ממני, מיני ינוקות בכייניים, נבהלים מהרעיון וטוענים שלא קל לקרוא על גבי מחשב – על אחת כמה וכמה קשישים ממני.   ...

שנה מתוקה חברים

    הפוסט הקודם על המחשבפוביה ההיסטרית שלי (היסטריום מחשובס, בלטינית), גרם לי לחשוב איך בתוך זמן די קצר נכנסתי בעובי הקורה של חיי הרשת. התחלתי ברשימות במאי 2006, בלי לדעת דבר על בלוגים והרשת.      כלום לא ידעתי. ממש נבערת מדעת. אם אמרו לי טרקבק, הייתי עונה: מה, דרעקבק?     לו היו אומרים לי שבתוך שנה ורבע אפרסם רומן ...

    עשרים ואחת שנה אנחנו נשואים. זה הקשר הכי ארוך שהיה לי, ועם זאת הכי חסר פשר. הוא עושה לי כל מיני תעלולים אפילו שלא נתתי לו שום פקודה, ומתעלם לגמרי מפקודות שאני נותנת, מקישה ומקישה על המקלדת עד כמעט בכי, והוא – אדיש.    לא מבינה אותו, בחיי. אפילו שאני איתו מאז גיל 26, שזה גיל מספיק צעיר ...

     מי שרוצה ממש לפנק אותי יצטרך לקנות לי כמה תיקים לי גל פלדמן. לא הכרתי אותה קודם, גם לא את האמניות השימושיות האחרות שבעבודותיהן נתקלתי בחנות של מוזיאון ארץ ישראל, בביקורי הטראומטי שם בשבוע שעבר, בתערוכת החתולים.    האמת, לא ביקרתי שנים במוזיאון הזה, ולא ידעתי שיש שם חנות מצוינת, עם מוצרים של המון מעצבים נהדרים. החנות של ...

    הגיעה תערוכת חתולים למוזיאון ארץ ישראל. לא אלך? אני?! ברור שכן. איזו שאלה. בשבוע שעבר בוטלה הפתיחה החגיגית אליה הוזמנתי, בשל השביתה במשק. נו, טוב, אמרתי לעצמי (ולעורכת שלי), אדדה לי לשם באחד האמשים המיוזעים. היחצנית הבטיחה נאמנה שיחכו לי זוג כרטיסים, במקום הפתיחה המפוספסת. באתי ביום המיועד, אין כרטיסי הזמנה, איני רשומה ברשימת המוזמנים. טוב, פשלות מן ...