גברת-ילדה כותבת פרוזה ושירה למבוגרים ולילדים
אורנה אומרת שקוראים לו
האחר הגדול
או הגדול האחר.
פעם הוא ישב
בחדר המורים
והזמין לי את
ההורים.
עכשיו הוא יושב
על המסך
ומוחק לי שירים.
גברת-ילדה
אורנה אומרת שקוראים לו
האחר הגדול
או הגדול האחר.
פעם הוא ישב
בחדר המורים
והזמין לי את
ההורים.
עכשיו הוא יושב
על המסך
ומוחק לי שירים.
יפה הרעיון של הגדול האחר!
תודה סבינה זה רעיון של לאקאן ומבוסס בעצם על תורת פרויד, אני לקחתי אותו בגניבה
חני, ככל הנראה גם כשגדולים לא נפטרים מהאחר הגדול.
אל תיכנעי לו, האחר היוצר והאותנטי שלך גדול יותר:)
מוישלה זה מה שאני מנסה לומר לו, ולפעמים הוא מסכים להעלם לזמן מה…:)
זה קצת מייאש דווקא. השיר קולע.
תודה אומי, אצלי הילדים כבר גדלו אז יש לי זמן לכל מיני שיחים פנימיים…
מוכר, חניל'ה.
אני עד היום קוראת לזה "מבוגרים".
משהו שהוא לא אתה, שמחליט עליך דברים, לרוב לרעה 🙂
עצה שבטח את מכירה: תעשי CTRL C כל כמה שורות. זה יעיל בעיקר בבננות, אתר מקסים אך בלתי צפוי טכנית.
נכון רונית מבוגרים, עד היום לפני שאני נכנסת באיזה בית ספר לחדר מורים הבטן קצת נלחצת לי… למה התכוונת בהסבר הטכני?
האח הגדול?
🙂
אהבתי את יושב על המסך
ומוחק לי שירים
מי זה??????
דן לחמן מסביר במאמר שלו את המושג, אני יותר התרשמתי מהשם המרשים..
http://www.e-mago.co.il/Editor/philosophy-632.htm
אוי חני, מתוקה. אחת החרדות הגדולות שלי זה שמישהו יבוא ויעשה קונטרול אי, ואז דליט… ואני אבוא ואמצא מסך לבן לבן. ויהיה לי שחור בעיניים.
אצלי זה האחרים הקטנים (הפרטיים)
מאד אהבתי.
אנטי מחיקון הייתי קוראת לזה, ברוח שנות השמונים, …זוכרת?
דן לחמן יכול להסביר טוב ממני מיהו הגדול האחר{רמז על פי לאקאן} לקחתי את המושג במובן המטפורי-אישי…
תמיד יש האלטר אגו שלנו שיכול לפקח כמו הסופר אגו לקטול ולבקר ולהצליף בנו בשוטים מכירה (אותו מזמן). ואם הוא לא בפנים תמיד יימצא בחוץ מחופש לאח גדול – מבקר, שופט ומצמית ומאיים על אומנותנו ובטחוננו העצמי
לאן נברח?
אנא נלך? אולי נברח מעצמנו לעצמנו זה הפתרון היחיד לא? ותודה על הבנתך העמוקה
את האחר הגדול אני מכירה, חני, אבל מי זו אורנה?
הו אורנה, היא ספרה לי על האחר הגדול, אבל אני לא יודעת אם זה חשוב בשיר, כתבתי את שמה לשמר את האותנטיות
המשיכי לתת לו בראש, חני, לאחר הגדול. לפעמים הוא מוחק לי את המוח.
נותנת לו תלמה, לפעמים…:)
חנה, מי שצריך למחוק אינו גדול אלא מטרד גדול. בינתיים כמעט שלא כתבתי טיוטה ראשונה או שיר מושלם במסך, תמיד העתקתי בסוף. תחושת השלמות על המסך נראית לי מטעה ומזוייפת במשך שלבים אחדים. אל תרשי שימחקו לך גם קשקוש.
ומה אם האחר הגדול זה האני האחר שלי? יודע טוב יותר ממני מה טוב רע לשיר?
זו באמת השאלה,על זה השיר, אבל מה אם בגללו ימחק משהו שבעיני, רק בעיני טוב? לא חבל?
אולי את צודקת רות, שלמות הכתוב על המסך היא גם אשליה
בהתחלה חשבתי, שיר ילדים. ובכלל לא. מעניין איך הילדים מרגישים את האלטר אגו? אנחנו מודעים לקיומו, חיים לידו, בצילו, מתחתיו ומלפניו והוא העומד…
יכול להיות גם שיר ילדים לוסי, כולנו ילדים לא?
מדבר אליי מאד…
ואולי האחר הגדול הזה הוא הסרגל הפנימי שנבהל מהמפגש עם עוצמות הבטוי והיצירה שלנו, שאינן ניתנות למדידה? פעם זה היה במורים ואחר כך התיישב עמוק בתוכנו…
בדיוק נילי!! תודה