גברת-ילדה כותבת פרוזה ושירה למבוגרים ולילדים
ביום שישי אחר הצהריים
כשיאוש מטפטף בכבישים כמעט ריקים
מסתובבת שם האמת הערומה.
בשדרות שאול המלך
פגשתי בה.
מהלכת . גו זקוף על קרן אור אחרונה.
ערומה. לא נבוכה.
שדיה מקפצים ופניה אור.
הסבתי ראשי לאחור. איך אוכל,
עד עכשיו נזהרתי ממך
כמו מאש,
חשבתי שאוכל להמשיך את חיי
בשין קוף ריש.
גברת-ילדה
לחני
איזה יופי ,
למען האמת ,אם היא הייתה נראית כל כך מצודדת כמו בשיר שלך, אני לא חושב שהייתי עובר לצד השני של הרחוב.
אך מכיוון שהשיר לא הועלה במסגרת "הפרויקט" של אמיר אור לא נותר לי אלא לכוף את ראשי כדי לא לחזות בערוותה-ערוותי.
האמת אכן מצודדת, אבל לא תמיד רוצים לחזות בה במערומינו
כן חני, גם לי חצא אתמול בין הדימדומים לחלוף בשאול המלך וחשבתי שזאת שעה קסומה
לא ראייתי את האמת אבל ראייתי משהו …
בלי שם
להתראות טובה
נכון שזו שעה קסומה, ידעתי שתביני, טובה
היא שמחה האמת הערומה והשקר עצוב . באמת הגיע הזמן לנטוש אותו.
יופי של שיר
תודה לך מירי
טוב שהאמת עירומה היא.
רק בזכות זה אורו פניה.
זה השקר שממשיך להסתבך באלפי כיסוייו.
האמת שגם השקר לפעמים ערום, אבל רק כשתופסים אותו בקלקלתו
האמת העירומה שמחה,
אבל בשיר הזה יש תחושה שהיא שמחה לאיד.
השין קוף ריש נחשב כחיים לא נכונים, ואנחנו נוהגים להיענש ולהעניש את עצמנו על כך.
לי לפחות זה דומה מאד למה שכתבתי על לאהוב /לשנוא את עצמך.
באמת רונית יכול להיות שזה קשור למה שאת כתבת, ההשתקפות שלנו בעצמנו
אם היא כזאת מדהימה האמת, למה לא רוצים להביט בה, אפילו לא בעיניה?אולי את רוצה להגיד לנו שהנה סוף סוף הבטת בה והיא מדהימה.
אבל טוב שמצאת אותה "כשייאוש"…
אולי היא מדי מדהימה ולכן בלתי אפשרית? צריל לחשוב על זה..
נפלא השיר, חני,
אמת כאישה ערומה. אני הייתי מוסיף שהיא תמיד יפיפיה. וראשונה שמקריבים לרוב. כדי לא לפגוע באחרים, או בעצמנו, או באגו הנורא של האדם. רק אם האוגו אני לא מסכים. ולשאר – מרכין ראשי.
נכון גרא אותה מקריבים ראשונה כדי לא לפגוע באחרים, זו כוונת השיר בעצם
יפהפה, חני
רגע זיהוי מרגש, וגם הבחירה לראות בה אור וזקיפות קומה, לא משנה מה.
תודה סמדר, אור וזקיפות קומה לה לאמת, כמונו בפנים
אם הסתובבה בשאול המלך פינת וייצמן אולי יצאה כעת מבית המשפט?
לא , גיורא.
היא יצאה ממסעדת מיתוס.
🙂
חני, יפה תיארת את המפגש עם האמת. בעירי.
אני, אגב, פגשתי אותה בעירך, הרצליה. שדיה לא קפצו, אבל פניה טבלו באור. ואז רדף אותה הצל. וחשתי שין.קוף.ריש, רק בניקוד שונה:
חשתי שֶׁקָּר.
ש"מ יקר, אני חשבתי שדווקא יצאה מהמוזיאון{ מהמרתף שם} אבל לו הייתי יודעת שהיא בהרצליה לא הייתי מרחיקה נסוע
זה יתכן, למרות שבבית משפט האמת לא תמיד מנצחת..
לא כל כך יקרה..
חני יקרה
את האמת הערומה אפשר להלביש. בזמן הזה זו הדרך היחידה. רק את תדעי שמתחת לבגדיה היא עירומה. עכשיו חורף יקירתי, צריך מעיל ומגפיים. בקיץ יהיה קצת יותר קשה, עם הסנדלים והגופיות, אבל גם אז את תדעי שאין ברירה. בשביל זה המציאו את הבגדים. בינתיים…
רגע של הארה ברחוב אורבני ערום וחף מבגדים, מאוד יפה הפרסוניפיקציה של האמת בשירך , חני,זקופה ומוארת, בדרך כלל השקר מפתה בשלל תחפושותיו ויופיו המזויף
חנה יקרה, תודה, בחושיך החדים קלטת באמת רגע של הארה, למרות הערום והקלילות כביכול, השיר עבורי לא קל
אה, זאת אישה! אמת כזו, רואים היטב שהיא ערומה גם מתחת לבגדים, איריס 🙂
יופי של שיר
תודה אמיר, אבל באמת היא לא היתה לבושה!
איריס, לאמת הערומה לעולם לא קר, יש לה חום פנימי {אולי גלי חום
אהבתי את האמת ששדיה מקפצים ופניה אור.
נקוה שתניק אותנו בנדיבות.
הלוואי ענת, בנדיבות והרבה
חני,
מהו ש.ק.ר מהי א.מ.ת בעולמנו? והאם זה לא ש.ק.ר שלפעמים בשם הנורמות והמוסכמות אנחנו מוותרים על הא.מ.ת.
אמת הלב. בתלמוד יש דיון מעניין המציב שני ערכים זה מול זה: אמת מול שלום. לפעמים כדי להשיג שלום מלבישים את האמת הערומה בש.ק.ר.
מישהו פעם אמר לי שלדבוק באמת העירומה שהיא הא' במילה אמת, אתה נשאר מת. את רואה סחפת אותי בהגיגים עם שירך היפה והמרגש.
מוישלה, אולי לא התכוונת אך דבריך ניחמו אותי, תודה
חני שיר שובב ומקפץ. מסתבר שהאמת כשהיא ערומה היא סקסית לאללה או שפיספסתי משהו ?
שין קוף ריש השתמשמנו בזה מלא כשהיינו ילדות זה עוד עובד ?
נכון ריקי, אותו שין קוף ריש מהילדות, לא יודעת אם משתמשים בו, לי הוא עלה פתאום בתודעה.
יופי של שיר! הוא גורם לי להעלות הערב שיר שממשיך אותו.
את יודעת, יש תפישה שירית חדשה, אקולוגית, הטוענת שלא חשוב מי כתב, בלאו הכי הכל נובע מאותה ערמת השפעות והקשרים, וכי יש להעמיד שירים שמחזקים את הנושא– זה לצד זה.
תודה סבינה, ראיתי בבקר בחטף את השיר שפרסמת עכשיו אקרא בו.
יפה.
תודה אביטל
כשהשקר פוגש באמת קשה להתגבר על הקנאה, אכן צרה, תרתי משמע. תיאור שוטטות אורבני חי וחד.
לבנה, לא חשבתי על הצרה, רעיון יפה! תודה
אוף…זה גרם לי לבכות המון…כל כך הזדהיתי…בדיוק תיארת את התחושה הזאת- בתיאור כל כך קסום ומדויק.
אמא-אני מתגעגעת!
זו ממש התחושה- בימי שישי- שהכל ריק- ומרגישים בודדים וחשופים רק אז אפשר לפגוש באמת ….
לי זה התקשר לתחושה שאני מדחיקה את הגעגוע אלייך, ורק בימים שיש שקט שכזה, וייאוש אני נזכרת בך ממש ומתגעגעת- ומבינה שאני לא יכולה בלעדייך-ועד שאני פוגשת ברגע הזה אני חושבת שאני יכולה לחיות בש.ק.ר… לא יודעת בדיוק להסביר אבל השיר
יפיפה- פשוט יפיפה!!!
לולי, כתבתי אותו בשישי אחהצ, בשעות בהן היינו מדברות ועכשיו הכל נראה אפור וריק בלעדיך, אבל הרי זה זמני ויש לנו אחת את השניה תמיד!!!