נתנה לי הרשות להשתמש במקורות שעדיין
לא פורסמו ברבים:
מחשבות, יסורי מצפון ופיתויים.
אלוהים מכה את אהוביו
ומרחיקם מן האדמה.
גוש הזהב ניתך בידיו
עד היותו לאפס.
ואנחנו כדרך הילדים משחקים באש
עד שבוקעות הלהבות שלא ציפינו להן.
שוכחים כי אנחנו ככל האדם:
שחקן וצופה
בדרמה הגדולה של קיומנו.
שיר מאוד מאוד יפה
תודה לך מירי
כשהקיום בספק היתר הוא משני, העיוורון שולט, חני.
את צודקת לבנה
חני יקרה
שלוש השורות הראשונות הוא שיר נפלא בפני עצמו.
והשורות אחר כך מראת היותנו
יפה, אכן אנחנו שחקן וצופה בדרמה של קיומנו, חני
תודה חנה יקרה
תודה מוישלה, באמת חשבתי שהן יכולות להיות שיר נפרד
חני יקרה, המקורות האלה הם הכי הכי…
נכון גבריאלה אלו באמת "מקורות יודעי דבר"
חני, קראתי את שירך לפני כמה שעות, בחטף, בין פיסת חיים סוראליסטית אחת לשניה. נדהמתי. ואולי את יודעת למה. ואולי רק אלוהים יודע. וזה השיר הכי מופלא שלך מאי פעם. והכי מרגש. יקירתי.
איריס , תודה התגובה שלך רגשה אותי השיר חדש ולא ידעתי אם יובן או אם בכלל שווה משהו
הכל צפוי והרשות נתונה.
איזה תרגיל קשה.
אהבתי שכתבת "אהוביו" ולא "אוהביו" של אלוהים,
אני בטוחה שאנחנו הרבה יותר אהובים שלו מאשר הוא שלנו, ולא סתם כאמירה.
גם אני בטוחה שכך וזה מה שמחזיק אותי, מישהו אוהב אותי שמה
נפלא.
לפעמים אני חושב שרק משוררים נטולי אגו יודעים את האמת. הפילוסופים יודעים בעיקר את משכורתם.
אלוהים מכה את אהוביו… כמה נפלא ונורא, חני יקרה…
נכון גרא נפלא ונורא, אבל נעשה באהבה ונעימות מכות האהוב{בכל אופן אמורות להיות לפעמים הן דווקא מכאיבות יותר..}
אמא!!!! שיר גאוני!!!! ההתחלה כזאת טובה- ומלאת כח שכזה ועם המון סודיות
השיר מלא קסם וכח…
וכמובן אמת- אמת- אמת!!!!
אוהבת אותך- ותודה על ההשראה שנתת לי בשיר הזה!
בשבילך אני כותבת אוצר יקר
איזה מזל, חני, שניתנה לך הרשות להשתמש במקורות האלה, ובזכותם את כותבת שירים יפים 🙂
תודה לך חני יקרה,
הי חני שיר כל כך חכם, זה צריך להיות באחד בעיתונים.
ושם השיר הלא כתוב בעיניי הוא – תחילת דבר
להתראות טובה
תודה טובה, הרעיון שלך דווקא נראה לי, אני צריכה לחשוב.