חנה ליבנה
אני ילידת המושבה יבנאל בגליל, כיום אני גרה בהרצליה עם בעל ,שלושה ילדים ושני חתולים. כותבת ומנחה סדנאות כתיבה,ונפגשת עם ילדים מטעם אומנות לעם וסל תרבות לשיחות על ספרים וקריאה. הוצאתי לאור 15 ספרים וזכיתי בשני פרסים ספרותיים, כותבת ספורים לילדים, למבוגרים, שירה ומחזות, חלק משירי הולחנו ומחזה אחד הוצג בתאטרון קריאה.
גברת-ילדה כותבת פרוזה ושירה למבוגרים ולילדים
חני, לא יודע מה חמור יותר, כאב או צלקת, אבל אצלך הצלקת היא גלגולו המזדקן והמוחלם חלקית של הכאב.
אוי.
אמיר,אני מעדיפה תמיד צלקת ובעיקר כזו ששפתיים נגעו בה…
מתומצת וכואב
תודה תמי
שולחת לך פרחי מרפא וטל שחר.
שולמית שאפתי הפרחי לגמתי הטל, לא הוקל
יפות הסתירות שהן סטירות במסווה של נשיקות.
גיורא אני אוהבת את משחקי הלשון שלך סטירות וסתירות
שלוש שורות של ציפייה
לשתי שפתיים מכאיבות.
הגדרה נהדרת חנוך
איזה פצע מפואר, חני.
אם כבר פצע אז שיהא מפואר, לא?
חכם .
הצלקת כאן ותהיה תמיד ומחפשים תרוץ וחיכוך וכאב. אפילו שיר פוליטי…
תודה מירי שראית לכוונה, באמת גם פוליטי
שפתי אלוהים מנשקות אותך גם כשאת לא יודעת
שפתי אלוהים מנשקות אותו גם כשהוא לא יודע
הכל מתוכנן, מתוזמן, פוצע ומנחם
גם כשאתם לא יודעים
הצלקת היא סימן להחלמה של הכאב או אולי קיבועו, הכל תלוי בשפתיים ובנגיעתן. שיר קצר , תמציתי ומעורר מחשבה, חני , מהדהד זמן רב לאחר קריאתו
תודה חנה, גם אני התכוונתי באמת להחלמה
הבעיה איריס שהנשיקה לעתים צורבת..
חני – נשיקה אמיתית היא מרפא לכל 🙂
אולי ריקי, טוב להאמין שכך
יושבות להן הצלקות אי-שם עמוק בזיכרונך. בבוא היום צלקת חדשה תפתח את הקודמת. מאומה לא נמחק. אך יום אחד נשכח הכל, ביום אחד, ביום היוולדותך.
אילתור.
גירוי מחשבתי עשית. יפה הקצר הזה.
תודה גרא יקר על מילותיך
אמוש… כל כך קצר ומהדהד כל כך חזק… כמה שעות אחרי ואני עדיין חושבת על השורות האלה…
חכה.
אולי תמצאנה השפתיים- זה כל כך חזק וכל כך יפה- ואפילו שעצוב יש בשיר הזה עדיין תקווה ואמונה שאולי הן ימצאו….
זה זרק אותי להמון מקומות- אדבר איתך ואשתף אותך לאן… נשיקות מהשפתיים המצולקות מהקור של זלצבורג..חחח:)
לילך, את תמיד מבינה יותר וזה נפלא וקצת מפחיד שיש בת כזו חכמה ומבינה יותר ממה שחושבים.
או כאב או צלקת.
איזה דיכי …
ואולי הקטע הזה אומר שלפעמים המציאות לא יכולה להיות ורודה או אפילו מניחה את הדעת, שיש מקומות שבהם רק כאב.
רונית, צלקת זה לא נורא לטעמי, סימן שהיה פצע שהיתה החלמה שיש חיים, אני אוהבת את הצלקות שלי
חני זו בהחלט נשיקה כואבת, פוצעת מחדש מקום שהגליד.
בהחלט מפתיע ומתעתע הקצרצר הזה. והלוואי שתמצאנה השפתיים שתרפאנה
הלוואי מוישלה, והלוואי שתמצאנה שפתיים מטאפוריות חומלות שתרפאנה פצעי מלחמה.