אל תכתבי דברים נשיים

 

אל תכתבי דברים נשיים העולם מקיא מזה, נשים כותבות זה מגעיל, יש לזה ריח של בית

 

שחי ושל דם וזיעה מי צריך את זה, עדיפה זיעת הלוחמים, הרפתקאות גברים בהודו,

 

ייסורי התבגרות חדים של בחורים צעירים, גופות גבריים באהבה גברית. לכולם נמאס

 

מהבכיינות המגעילה של הנשים, מהיצירתיות הפורצת שלהן במרכאות כפולות, אפילו

 

לנשים נמאס ובטח שלעורכות הספרותיות, לסופרות המצליחות ולנשות האקדמיה, זו

 

ספרות של נשים ירודות לנשים נחותות ולי אסור שתהיה נגיעה בזה, אני אכתוב על

 

משהו אחר לגמרי, אולי בגוף זכר, על לוחם בשום מקום, מי שרוצה יחשוב שזה סימלי

 

ומי שרוצה יוכל לחשוב שזה קשור למה שקורה. בכל אופן הלוחם לבוש בשריון, גברי

 

 ומוצק, אין לו שום נגיעה בנשיות,יש לו סנטר לא מגולח וכפות ידיים מסוקסות, ואין לו  

 

בכלל רגשי אשמה כי  אפילו אמא לא היתה לו. הוא שונא את ההתרוצצות

 

האימהית המיותרת הזאת, את הדאגנות והבכיינות האין סופית.במקום אמא יש ללוחם הזה יש שלושה אבות.

 

 לאחד רטייה על העין, לא זה לא רמז למשה דיין, מי מכיר את משה דיין, לא די

 

שאת אישה את גם אישה מבוגרת? מגעיל, מגעיל. לאבא השני יש זקן שחור גדול

 

והאבא השלישי איש עסקים עשיר. הלוחם הזה מחליט יום אחד להשתלט על העולם,

 

לשם כך הוא מתאמן בבתים של שלושת האבות שלו, בבית אחד הוא קורא קריאות

 

מלחמה בבית השני הוא מתפלל ובשלישי הוא קורא ספרי הגות בפילוסופיה,כן, אני

 

יודעת שהאבא השלישי הוא איש עסקים עשיר, אבל הוא גם פילוסוף בדימוס.  תודי

 

שפילוסופיה זה טוב, רוב הפילוסופים היו גברים, הם מבינים באמת את משמעות החיים,

 

המחשבה שלהם אנליטית ורציפה ולא כמו אצלי ששניצלים מסריחים נכנסים לי

 

למחשבה כל צהריים ומכונות כביסה עצומות לא מורידות את כתמי האשמה מהגוף שלי.

 

שוב שניצלים, יצאת מדעתך? שניצלים זו מטאפורה.מטאפורות זה פאסה

 

ובטח כאלו נשיות כמו שניצלים ומכונת כביסה, את אישה מודרנית למען השם, תיקחי

 

משהו מהמיתוסים הקדמונים, מהקולנוע העכשווי ולא מהמטבח שלך המסריח שזקוק

 

לשיפוץ מיידי. אחרי שהלוחם הזה מתאמן ככה כמה ימים והוא מרגיש שהוא מאומן

 

לגמרי הוא חוטף כמה נשים וזה ממש קל כי הן נחטפות בקלות, העיקר לברוח מהבית

 

ממכונות הכביסה ומאי הסיפוק שלהן, הוא עולה על מגדל עם הנשים ומאיים שיהרוג

 

אותן אם לא יתנו לו את העולם, הנשים צועקות מפחד אבל מרגישות חיות לגמרי אולי

 

בפעם הראשונה בחייהן. כמה גברים מביטים בו וצוחקים, אז תהרוג הם אומרים, למי

 

בכלל אכפת,מכסימום זה יפחית את תאונות הדרכים.

 

בינתיים באים שלושת האבות שלו ומביטים בו גאים, כי הוא גבר,לוחם, יהודי,

 

חסר פחד.מצלמות הטלויזיה מתרכזות בו ובאבות שלו, ממקדות את המבטים היוקדים,

 

הוא מקרב את הנשים למעקה ומאיים לזרוק אותן וההמון שכבר הצטופף

 

למטה מעודד אותו.זרוק, זרוקז111 הם צועקים, נו, זרוק כבר , הוא מהסס והקהל חסר

 

הסבלנות זע במקום בחוסר נוחות, נו יא מנייאק אתה זורק או לא צועק גבר אחד עם

 

חולצה משובצת וזה שלידו מוסיף, יאללה, מה קורה איתך?, פתאום

 

האב עם הרטייה צועק לו שלא יזרוק את השמאלית כי יש לה שדיים גדולים, והוא מעיף

 

לו אותה לידיים, בעל הרטייה תופס אותה וממהר אתה הביתה כדי לבדוק אם זה אמיתי,

 

השדיים. האבא עם הזקן אומר לו שיזרוק אליו את האישה השמנה כי היא נריאת לו

 

וולדנית וצדיקה, הקהל כבר מאוד להוט וצועק זרוק אותה זרוק אותה! הוא זורק אבל האב

 

המזוקן לא מצליח לתפוס והיא מתפצלחת על הכביש.

 

עכשיו כולם מחכים שאיש העסקים, הפילוסוף בדימוס, יבקש את

 

השלישית אבל הוא בדיוק מדבר בסוללרי שלו, והלוחם כבר מיואש כי אף אחד לא בא

 

אפילו לדון אתו על הבקשה שלו, לכן הוא משחרר אותה, אבל היא קופצת בעצמה

 

למטה ונופלת על כמה אנשים, ההמון צוחק ומוחא כפיים והלוחם מביט בהם ובאבות שלו

 

וקופץ גם הוא באותו רגע איש העסקים גומר את השיחה שלו, סוגר את הסולולרי ורואה

 

את בנו נוגע ברצפה חסר חיים, הוא רוצה ללכת אליו אבל הטלפון מצלצל שוב והוא חייב

 

לענות.

 

האשה השלישית זו שנפלה על כמה אנשים, מביטה בהמון המאוכזב שפונה ללכת משם,

 

נותרתי בחיים אומרת האשה השלישית לעצמה, האישה השלישית זו אני.