חנה טואג סופרת

אני זוכרת אותך עוד מזמן כשהשמים היו קצפת תכולה והארץ חול לבן והתרחצת בו כמו במקווה טהרה כבר אז ידעת לצרוב את השמים ולהמטיר גשם של עוּבָּרוּת מתוקה היית שכורה מגעגוע כוהנת בלי כתר במשכן של אלוהים השפתיים שלך לב תות אדום עשו קולות שקופים של דג כשהים סער התפילה שלך ,אחותי, היא הפספורט הראשון במעבר מארץ לארץ אחר כך ...

"טקסט אינו טקסט אלא אם יסתיר מפני כל רואהו לראשונה את חוק חיבורו וכללי משחקו"(מתוך דרידה "בית המרקחת של אפלטון" ) אלף לילה ועוד לילה שיהרזאד עייפה עכשיו אימת הסיף מהלכת על נפשה צללים ראשה מלא סיפורי אהבה כל לילה היא תרה מחדש אחר נקודת הגִ'י של הספור וכל לילה היתה הנקודה מתעתעת בה וזזה למקום אחר אילמלא אצבעות המשי ...

מזמן לא טעמתי מן זוכרת ,איך היה זולג אלי ישר אל הפה פתותים פתותים כעין הבדולח והייתי לוקחת ממנו חופן וטוחנת באבני ריחיים של אוויר ואופה חלות מתוקות ועוגות דבש אני לא יודעת ,איך התחשר ביתי בענן כבד באיבחת לילה וחניתי יותר מדי זמן על האדמה הייתי צריכה להיות מכשפה פרועה מדור אחר, כדי לקרוא את סימני הרעב החרבים בבדולח ...

…וזה מעשה המנורה מקשה זהב עד ירכה עד פרחה" ("בהעלותך", במדבר פרקח') "מי אתה ההר הגדול לפני זרובבל …והוציא את האבן הראשה תשואות חן חן לה" (הפטרת "בהעלותך" ,זכריה פרק ב') מנורה צריך היה להראות לך אותה בחזיון הרוח כלילה לתפארת ירך ופרח פרח וירך שלא תפספס בה שלא תתבלבל בה שלא תפלג בה אברים ותיקח אותה אל חדריך הריקים ...

עשר שנים אכלה לחם זר בשדות מואב והיה מת בה כל יום קצת: פעם הים הרחב המזהיב אלומות לקראת קציר בבית של הלחם ופעם המית מתפללים בבית הכנסת בשבת בבוקר עולה מעזרת הגברים ועושה לה נעימים בבטן ופעם צחוקם של ילדים ואוושתן הוורודה של סוכריות המְלַבֵּס בשמחות הבית כל פעם מת בה קצת עד שמת בה הרבה רק רות קמה ...

אני רוצה רק כסף כסף כסף מי חסד צלולים שוחקי אבן רק כסף הקָדָשִים אחר כך אֶכְמַה לזהב לְאֶצְעֲדוֹת זהב טבעות זהב עגילי זהב על תנוכי אהבתי ואבקש שלהבת זהב רשפיה אש כי לפעמים חולת אהבה אני כלה לכסף כלה לזהב רוב הזמן אני ערוץ חרב

זכר הצלקת ההיא שב ומשפשף את המקום בו נכרך החבל או הונפה הסכין ומתחיל לחלחל מחדש בנקבוביות המנסות לשכוח את פחד יצחק והחסד האברהמי אינו סך את גולת הכאב המתגבהת לגבעה והצימאון שלך מימים ללא מים, מטריף בך לילות לבנים, חופר בך בארות יבשים הו הצימאון שלך, אחיך שולח אליך פרחי רותם לבנים- חיצי געגוע להינומה של עריסה ובית. אחיך ...

אמרתי אעשה לי גן ואשתול תפוחים וגפן תשתרג בקנוקנות ירוקות על גדרות התיל ובאמצע הגן אטע דקל ואוחז בסנסיניו לעלות לצמרת משם אַיַידֶה תמר אל תוך פיך המתוק ואומר: ראה תמר ת…מ …מר תם המר ותאנה לא אטע לא סובלת את מגע כפותיה על ערומי די לי בכסות אור התבוא אל גני ואל מגדיו?

קובץ סיפורי "עלים של חסה" עכשיו בפורמט דיגיטלי באתר בוקסילה מוזמנים להיכנס , להתרשם ו…. לרכוש הנה הלינק http://www.booxilla.com/?id=bookinfo&fname=leavesoflettuce.epub&1704

והשעיר אשר עלה עליו הגורל לעזאזל יעמד חי לפני ה' לכפר עליו לשלח אותו לעזאזל המידברה" (ויקרא, "אחרי מות" פרק ט"ו) שעיר לעזאזל ראיתי איך פירפרו רגליו במחול אחרון ברוח השרבית ואיך התנפץ ראשו אל הצוק העז הצוק הקשה הוא אינו יודע למה הוא רץ ככה כמו משוגע בארץ גזירה חתוכה הוא רק יודע כי עלה עליו הגורל וכשהוא עולה ...