חנה טואג סופרת

  המטפחת  שלוש מטפחות היו לה לאימי : אחת ליום יום מבד כותנה רקום פרחים ואחת לשבת וימים טובים ממשי לבן והשלישית מטפחת קטנה לאירועים חגיגיים   שאליהם הייתה הולכת עם אבי .שתי המטפחות הראשונות היו סיסמוגרף הרגשות שלה: כעס, שמחה או מתח נפשי. כשרגזה היו שני זנבות המטפחת טופחים על כתפיה בטפיפות מהירות ונרגנות, וכששמחה היו מרקדים אנה ואנה סופקים ...

      "…הולך האדם אל בית עולמו וסבבו בשוק הסופדים. עד אשר לא ירחק חבל הכסף ותרץ גולת הזהב ותשבר כד על המבוע ונרץ הגלגל אל הבור. וישב העפר על הארץ כשהיה והרוח תשוב אל האלוהים אשר נתנה"(קוהלת  פרק יב' פסוקים ו' ז')   חוט הכסף  והיה חוט הכסף השקוף הקושר את נשמתי אל גופי משתלשל החוצה ולמעלה לפעמים  ומראה ...

  לאן נאסף כל האור של נשמתנו בתוך מרק החושך הזה שהוא עבה יותר מסוליה של נעל , לאן הוא הולך כשדיירי הלילה המקורננים מגיחים מקובתם  ופורשים מצודת כנפיים  על היקום: על עציו ,בארותיו ,נחליו וימיו הלוא די בקו זך של שמש    די בהרף אור של גחלילית    לאן נאסף כל האור הצלול כשאנחנו זולגים טיפות טיפות אל תוך הדיו הסמיכה של ...

                            תחרה  אני לובשת מלמלת מילים  מקוטרת לבונה מתעטפת בה כבאפריון, שלא תבואנה  דבורים בתחרתה השבירה ותפערנה בורות של דבש כוזב, אבל לאט לאט זולגים שמים הפוכים אל קרקעיתה הפצועה קרעי עננים ועוקצה של שמש וקוצה של לבנה  ואני הלוא נשבעתי פעם שלא יבוא ברזל בנפשה

                  איש ואשה זכו -שכינה ביניהם, לא זכו -אש אוכלתם (מסכת סוטה י"ז)   אקונומיקה  היא רואה את הגבר שלה נקווה לשלולית קטנה ועכורה באמבטיה ושופכת אקונומיקה שלא יישאר שם חותם אחר כך תלך להקיא באסלה את שארית אהבתה ,בראשית הייתה שארית אהבתה קונצרט צפורים וסדינים של שושן צחור ומא זהר   ומים רבים  ...

      "וישלח יהושוע בין נון מן השיטים שניים אנשים מרגלים חרש…ויבואו בית אשה זונה ושמה רחב…….ויאמרו אליה האנשים את תקות חוט השני הזה  תקשרי בחלון אשר הורדתנו בו…"(יהושוע פרק ב)   רחב בין  סדקי החומה בפתחה של העיר הגדולה הטמנת פתקי אהבה למי שיבוא וירגל בשבילך את הארץ המובטחת. מה יש , שתהיי כמו ג'וליה רוברטס אשה יפה ...

      לילה ויום    בלילה אני פרפר נימפית קטנה  עם כנפי מצלתיים מכות רוח  תפוח שמש רוכב על צוף ,וביום אני מושיטה אצבעות לפדיקור "כנפי פרפר" תחילה צובעים לי את כל הציפורניים בצבע בוהק ואחר כך מציירים בקצותיהן עגולים ומשולשים ואומרים לי: יאללה תעופי! מה את רוצה הם אומרים, אותם הצבעים ,הם אומרים ,אבל לא אותו ריקוד -חיזור אני מחזירה  בלילה אני ...

          על גבעות של מור ולבונה וגנן עיריה אתיופי    אף פעם לא אדע על מה חשב הגנן האתיופי המגנן את שדרת הטיולים המלבלבת שלי, מה חשב כשחיטט בגומות העצים וערם את נשורת העלים לגבעות קטנות ומרשרשות בשולי השביל ,איני יודעת על מה חשב , אבל נזהרתי שלא לדרוך ,נזכרת בשיירת הנמלים הארוכה המזדחלת לקן שלה ...

                  …." ואם לא נטמאה האשה וטהורה הוא ונקתה ונזרעה זרע"(פרשת נשא במדבר  פס' כט)             מים מאררים   …וכשתפסה בו רוח הקנאה ולא יכול לה עוד הלך אל הכהן עם העזר כנגדו  ועמד מן הצד וראה  איך משקים את ארורתו במים המאררים  זו שארש לו באהבה זו שארש לו בחן ובחסד   ולא צבתה בטנה ולא נפלה ...

             ****  הצחוק והבכי קו אחד דקיק מפריד ביניהם אבל רב הבכי מבקיע את הבית של החזה לפיסות קטנות של נהי והצחוק מרקיע אותו עד שְמֵי הרחוב שם שמעתי אתמול קול אשה השורט את כתלי ביתה בְּבֶכֶה (מילה יפה שמצאתי בכתובים לאותם המים ) יונים ארוך ורציתי להציץ לו יד מנחמת ולא מצאתי  פתח להכניס אפילו סיכה באותו הרגע ממש התגלגל תפוח ...