חנה טואג סופרת
מוקדש באהבה לכל האימהות בעולם
"ויגהר עליו ויזורר הנער עד שבע פעמים ויפקח הנער את עיניו" (מלכים ב' ד')
אם
היא גדולה כמו האישה משוּנֵם
אבל קטנה
כמו נמלת שדה
ואין עוד אלישע
שינבא לה את
השביל אל קינה השבור
קשה לסחוב גרעין
חמנייה על הלב
כשאין שמש
רק גִיחָזִי למינהו הודף
את חוּמָה האדום
את אימהותה הקרועה
ואין עוד אלישע שיגהר
על הנער ויפיח בו רוח
וחי
ועל הר הכרמל
עוד מציתים מדורות
לַבָּעָל
ובגיא בן הינום מקריבים
עוד למולך
מוקדש באהבה לכל האימהות בעולם
"ויגהר עליו ויזורר הנער עד שבע פעמים ויפקח הנער את עיניו" (מלכים ב' ד')
אם
היא גדולה כמו האישה משוּנֵם
אבל קטנה
כמו נמלת שדה
ואין עוד אלישע
שינבא לה את
השביל אל קינה השבור
קשה לסחוב גרעין
חמנייה על הלב
כשאין שמש
רק גִיחָזִי למינהו הודף
את חוּמָה האדום
את אימהותה הקרועה
ואין עוד אלישע שיגהר
על הנער ויפיח בו רוח
וחי
ועל הר הכרמל
עוד מציתים מדורות
לַבָּעָל
ובגיא בן הינום מקריבים
עוד למולך
שיר נהדר, חנה. איזה יופי: "קשה לסחוב גרעין חמניה על הלב כשאין שמש"…