ערבים, יהודים ומה שביניהם ותוספת שירה
-
אמל אבו זידאן
כותב שירה בעברית ובערבית ומאמרים בתחום ארגוני השלום והשינוי חברתי, שוחר שלום ופעיל בארגוני העשייה והדיאלוג היהודי ערבי, וחולם תמידי על עולם בו העיקרון המכונן הוא אדם לאדם ... אדם, וגם מחפש כל הזמן מרחבים למימוש: להיות או להיות יותר.
ביוגרפיה מלאה: יליד כפר מג'אר שבגליל, ומתגורר בירושלים משנת 1983. בעל תואר ראשון בהיסטוריה ולימודים כלליים מהאוניברסיטה העברית, ובוגר קורסים רבים בתחום השלום, הקונפליקטים וחינוך חברתי ועוד.
שימשתי במשך כשש שנים כרכז רשת השותפות היהודית-ערבית בישראל, וכיום עובד במרכז לחקר החינוך לשלום.
עד כה פרסמתי ספר שירה: "לעולם לא אשכח".
בקרוב יראה אור ספר שני
ניתן ליצור קשר איתי ל:
amalyaz@zahav.net.il
הקשר שלנו
הקשר שלנו
דומה לגל וחוף ים
מה שלא יקרה
לעולם הם לא ייפרדו
לעיתים
הגל תוקף את החוף
וחוזר חלילה
לעיתים
הגל מלטף את החוף בעדינות
וחוזר חלילה
ולעיתים
הגל בוהה מרחוק ובשקט
בחוף… מבטחים
ותוהה
2009-09-07
ערבים, יהודים ומה שביניהם ותוספת שירה פעיל שלום וכותב
אמל, יפה הדימוי של 'הקשר שלנו'
לקשר בין גל לחוף ויפה הסיום עם סימן
השאלה ששובר את המחזוריות של הקשר בין
הגל לחוף ומחזיר אותנו לקשר אנושי בו
תמיד יש סימני שאלה
תמונה יפה ורגישה
אמל, כתיבה יפה שמשאירה דמיון רחב להמשכיות. כל אחד מאתנו יכול לקחת את הדימויים בשיר הזה לעולמו הפרטי. זוג אנשים, שתי מדינות או שני עמים שהתוקפנות היא חלק ממערכת היחסים ביניהם. מערכת בה צד אחד שיוזם, את התוקפנות או הליטוף. אני מבין גם כי הבטחון שעל החוף הינו עניין זמני בלבד והוא יכול להעלם במידה והגל יחליט לבדו על כך.
האם זו אכן המערכת שבה אנחנו רוצים לחיות? מי יודע!
נאחל לגל ולחוף שלום ושלוה כי באה עת.
שנה טובה לכולנו.
מרגש!
כל כך מזדהה
ןמה שמרגש אותי יותר מכל הוא שאתה כותב ולא מוותר ולא נותן ליוםיום להשכיח את המיית הגלים והאודוות של הנפש
תודה זיידן
אהבתי מאד
שיר מראה תמונה יפיפה של קשר , השוואה מאד מעניינת בין הקשרים שלנו לקשר בין הים לחוף
משאיר טעם של עוד
הצלחת, אמל, בפשטות ובקיצור לתת תמונה שלמה. וזה הכוח של השירה, לא?
جميل جدا … تعبيرك يفوق التعقيب…