מספרים בחשיכה סופר, עורך, סטודנט לפיזיקה
ברוכים הבאים לשלב הבא באתר שלי. לפני כשלושה חודשים נגה ואני חזרנו מהשנה שלנו בסין. היה קשה לעזוב את שיאמן, ואנחנו בהחלט מתכוונים לחזור אליה יום אחד. בינתיים, אחרי קפיצה של חודש לברקלי, ארה”ב, התחלנו ללמוד לתואר שני באוניברסיטת תל-אביב. נגה ממשיכה בלימודי מזרח-אסיה, ואני ממשיך בפיזיקה, בדגש על אסטרונומיה.
לכן, מעכשיו, אני אקדיש באתר שלי זמן ומקום לאירועים באסטרונומיה. במקביל, אני אמשיך לכתוב על ספרים שאני קורא ועל אירועי ספרות שונים בישראל. החשוב שבהם, כמובן, הוא פרסומו הממשמש ובא של הספר הראשון שלי – צייר המלחמות – שעתיד לצאת לאור בינואר 2009.
השבוע היה ציון דרך באסטרונומיה תצפיתית – קבוצה אחת פרסמה תמונה, באור נראה, של כוכב-לכת מחוץ למערכת השמש שלנו וקבוצה שנייה פרסמה תמונה של מערכת שלמה. למה הכוונה ב”אור נראה”? האור שאנחנו רגילים לראות – כולל כל צבעי הקשת – הוא רק חלק מתחום הרבה יותר רחב שנקרא הספקטרום האלקטרו-מגנטי. התחום הזה כולל גם גלי מיקרו, גלי רדיו, אינפרא-אדום, אולטרה-סגול ועוד. כל אחד מהגלים האלו, שאנחנו מכירים כתופעות נפרדות, הוא בעצם חלק מאותה התופעה – חלק מהתחום של הגל האלקטרו-מגנטי. כידוע, האטמוספירה מסננת חלק מהאור שמגיע אלינו מהשמש – אם היא לא הייתה מסננת את האור האולטרה-סגול, למשל, היינו הופכים מהר מאד לטוגנים. לכן, תצפיות אסטרונומיות מוגבלות למקטעים מסוימים של הספקטרום: רדיו, האור הנראה (כלומר, האור שאנחנו רגילים לראות ביום-יום), אינפרא-אדום ועוד.
המצוד אחר כוכבי-לכת מחוץ למערכת השמש נמשך כבר כמה שנים טובות, ואסטרונומים, ביניהם הקבוצה של פרופ’ צבי מאז”ה באוניברסיטת תל-אביב, מצליחות לאתר עשרות כוכבי-לכת כאלו בשנה. אבל השבוע היה הפעם הראשונה שהצליחו לראות אותם:
התמונה הראשונה היא של כוכב בהיר מאד בשם פומלהוט. כדי לראות את כוכב-הלכת שמקיף אותו,האסטרונומים “הסתירו” את הכוכב, כמו בליקוי חמה. שימו לב לתמונה המוגדלת בפינה הימנית התחתונה. כאן רואים את כוכב-הלכת פומלהוט-ב’. כדי לראות את מסלול ההקפה שלו, צילמו אותו לראשונה ב-2004, ושנתיים אחר-כך ב-2006. התמונה הזאת צולמה על-ידי קבוצה מאוניברסיטת ברקלי בעזרת טלסקופ החלל האבל.
בתמונה הזאת, שפורסמה על-ידי קבוצה קנדית, רואים שלושה כוכבי-לכת (מסומנים באותיות) מקיפים את הכוכב HR8799. התמונה הזאת צולמה באינפרא-אדום על-ידי הטלסקופ קק בהוואי, וגם כאן “הסתירו” את הכוכב כדי שאפשר יהיה לראות את כוכבי הלכת שלו. מערכת השמש הזו כנראה שונה מאד משלנו – ברזולוציה של הטלסקופים הכי מתקדמים היום אנחנו יכולים לראות רק כוכבי-לכת מאד גדולים – בדרך-כלל בסדר הגודל של צדק, כוכב הלכת הגדול ביותר במערכת שלנו. ועדיין, זו דוגמה יפהפייה לכך שמערכת השמש שלנו איננה ייחודית. בעתיד, ככל שנבנה טלסקופים יותר גדולים ויותר מתקדמים, אולי נוכל לראות גם כוכבי לכת כמו כדור-הארץ.
קישורים למאמרים
P. Kalas, et al. Optical Images of an Exosolar Planet 25 Light Years from Earth
C. Marois, et al. Direct Imaging of Multiple Planets Orbiting the Star HR8799
בהצלחה לשניכם
היי אור,
טוב לשמוע שאתה ממשיך בפיזיקה . אני עדין תוהה איך לשלב לימודים אינטנסיבים עם כתיבת פרוזה שוטפת.
אינני בטוחה אם אתה זוכר. למדתי אתך בתואר בפיזיקה באונ" ת"א (עד שעזבתי ועברתי ללמוד בירושלים), ויצא לנו להעביר שיחה על ספרות אמריקנית. כיום אני משתדלת לקרוא ממנה כמה שיותר 🙂
מעניין מתי יוצא הספר שלך. ובהצלחה
אני שמח לומר שהספר שלי "צייר המלחמות" צפוי לצאת לאור בינואר הקרוב.