בננות - בלוגים / / מייקל קרייטון
מספרים בחשיכה
  • אור גראור

    נולדתי ב-1982 בארה"ב ובגיל ארבע עליתי לישראל. רוב השנים, מה לעשות, גרתי בפתח-תקווה אבל בשנים האחרונות זכיתי לגור בתל-אביב. לאחרונה התחלתי דוקטוראט באסטרופיזיקה באוניברסיטת תל-אביב, בהנחייתו של פרופ' דן מעוז. במשך 2007-2008 גרתי בסין בעיר-הנמל שיאמן עם אשתי נגה שלמדה סינית באוניברסיטה המקומית. על חוויות היום-יום שלנו אפשר לקרוא במגזין המקוון של "מסע אחר". הסיפורים הקצרים שלי התפרסמו ברוב כתבי-העת בישראל, ובעיקר ב"קשת החדשה" בעריכת אהרן אמיר. ב-2006 הקמתי, יחד עם יעל טומשוב, את כתב-העת "אלמנך". 2007 הייתה שנה יוצאת מן הכלל. "צהרי יום ראשון על האי גרנד ז'ט" היה בין הזוכים בתחרות הסיפור הקצר של "הארץ"; יחד עם עליזה ציגלר ערכתי את האנתולוגיה "סיפורי הקשת החדשה"; ובתחילת יוני התחתנתי עם נגה גנני. בינואר 2009 יצא אור בהוצאת טובי ספרי הראשון "צייר המלחמות". התמונה בעמוד הראשי של הבלוג צולמה על-ידי מוטי קיקיון. פרסומים צייר המלחמות צייר המלחמות (הוצאת טובי 2009, ירושלים) שני צעירים מתחרים ביניהם בתחרות האחרונה של חייהם; ילד מוכיח לאביו שגם הוא יכול להיות גיבור; תלמידות בית-ספר עומדות במשמרות זה"ב בכפר פלסטיני; אמא לשניים מתאמצת לזכור את שמה; אישה מחפשת את חברתה שאבדה בציוריו של אדוארד הופר וצייר המלחמות טובל מכחול בצבע ומצייר בכאב את השלווה המופרת. 21 סיפורים בהם הדמויות חיות על הגבול: בין מציאות לדמיון, בין אמנות ליום-יום, בין שגרה לטרור. מטשטשים וחוצים גבולות, הסיפורים מושכים את הקורא לחוות א תעולמו המוכר מזוויות חדשות. צייר המלחמות באינטרנט צייר המלחמות בפייסבוק   אלמנך   אנתולוגיות סיפורי הקשת החדשה: ארבע השנים הראשונות, בעריכת עליזה ציגלר ואור גראור (כרמל 2007, ירושלים). האנתולוגיה מציגה את מיטב הסיפורים מ-16 הגיליונות הראשונים של “קשת החדשה”. בין המשתתפים ניתן למצוא את: נסים אלוני, ענת עינהר, ישעיהו קורן, יהושע קנז, אהרן אפלפלד, יחזקאל רחמים, ש. שפרה, יואב רוזן, בלה שייר, גונן נשר, עדנה שמש, בועז יזרעאלי, ליאורה ורדי ועוד. El Pueblo del Libro, בעריכת ירון אביטוב (Libresa 2007, Ecuador). הסיפור “צייר המלחמות” מופיע תחת השם “Pintor de la Guerra”. משתתפים נוספים באנתולוגיה: אהרן מגד, יחזקאל רחמים, יצחק אורפז, לאה איני, יורם מלצר, עמוס עוז, שולמית גלבוע, מואיז בן הראש, תנחום אבגר, א.ב. יהושע, יגאל סרנה, אורציון ישי, יעל ישראל וירון אביטוב. האסופה הגיעה לראש טבלת רבי המכר ואף שולבה בתכנית הלימוד של כמה תיכונים בעיר קיטו ומחוצה לה. אחד אלוהינו, בעריכת ירון אביטוב ורן יגיל (כרמל 2008, ירושלים). הסיפור "קדיש חיים" מופיע בשער "יש אלוהים". האנתולוגיה כוללת יצירות של 66 מחברים, החל ביוצרים קאנוניים כגון ח"נ ביאליק ולאה גולדברג, וכלה ביוצרים הצעירים ביותר. על המשתתפים באנתולוגיה נמנים, בין השאר: יוסל בירשטיין, זלדה, אדם ברוך, יהודה עמיחי, אהרן מגד ודוד אבידן. על המשתתפים הצעירים יותר נמנים: שהרה בלאו, רוני סומק, יעל ישראל, משה אופיר, אריק גלסנר, נאוה סמל ועוד.  

מייקל קרייטון

מייקל קרייטון, מחבר רבי-המכר פארק היורה, ספירה ועוד, נפטר במפתיע ביום שלישי האחרון, ה-4 לנובמבר. אני הגעתי לספרים שלו דרך הסרט “פארק היורה”. הייתי בכיתה ו’ באותו זמן, ואחרי הסרט התחלתי לקרוא את הספרים האחרים שלו: ספירה, קונגו, וירוס אנדרומדה, אוכלי המתים ועוד. מהר מאד עליתי על השטיק של רוב הספרים שלו – קבוצה של מדענים מדיסציפלינות שונות נקלעים לאזור מבודד (פארק של דינוזאורים, ג’ונגל באפריקה, תחתית האוקינוס) ונתקלים בכוח מסתורי שמחסל אותם אחד-אחד. בסוף, קומץ של ניצולים פותר את התעלומה ומצליח איכשהו להימלט בשן ועין. האם זה אומר שהפסקתי לקרוא אותו? לא, לא -בשלב הזה כבר התמכרתי לכתיבה שלו והיה לי ברור שאני אמשיך לקרוא את הספרים הבאים שלו.

למרות שהספרים שלו נטו לחזור על עצמם, תמיד נהניתי מהם – הם תמיד הצליחו לסחוף אותי. ובשביל ילד בכיתה ו’, מה צריך מעבר לדינוזאורים וחייזרים בספינות טבועות? פה ושם הוא גם סטה מהשבלונה שלו – הדוגמה הטובה ביותר היא הספר Airframe שבו הגיבורה משחזרת את הנסיבות שהובילו להתרסקותו של מטוס נוסעים; אוכלי המתים הוא בעצם גרסה אחרת לסאגה הקלאסית באוולף; ובאחד מספריו האחרונים State of Fear, הוא תקף את הפרדיגמה המקובלת היום של התחממות כדור הארץ. לא התלהבתי שם מהדמויות, או מהעלילה, ששוב נפלה לשבלונה המוכרת, אבל אהבתי את העובדה שהוא לקח טענה שהציבור מקבל היום כעובדה מוחלטת, והטיל בה ספק. אני לאו דווקא מסכים עם ההנחות ועם המסקנות שלו, אבל אני בהחלט תומך – כסופר וכסטודנט לפיזיקה – בתהליך הטלת הספק והמחקר שנובע ממנו.

מעבר לספרים שלו, קרייטון ביים מספר סרטים והיה שותף ליצירת סדרת הטלוויזיה E.R. איבדנו השבוע סופר פורה ומרתק – סופר שהצליח ליצור מצב שבו הקמתם לתחייה של דינוזאורים נראה כמו אפשרות אמיתית. צריך כישרון מיוחד בשביל זה. יהי זיכרו ברוך.

4 תגובות

  1. אם ניתן להקים דינוזאורים לתחייה אולי ניתן גם סופרים?

    • יש אנשים שלוקחים את האופציה הזאת ברצינות – גופתו של וולט דיסני מוקפאת בדיוק מתוך ההנחה שמתישהו בעתיד, כשימצאו דרך להקים אותו לתחייה, יוכלו להפשיר אותו.

  2. להקים לתחייה את קרייטון? גיב מי את ברייק. מה עוד?

  3. שמעתי בעצב על מותו של קרייטון.

    לא הזדהיתי עם הסופרלטיבים שבחרת להעניק לו בפוסט, אך כנראה שזה עניין לטעם האישי.
    אכן, סופר חשוב.

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לאור גראור