מייקל קרייטון, מחבר רבי-המכר פארק היורה, ספירה ועוד, נפטר במפתיע ביום שלישי האחרון, ה-4 לנובמבר. אני הגעתי לספרים שלו דרך הסרט “פארק היורה”. הייתי בכיתה ו’ באותו זמן, ואחרי הסרט התחלתי לקרוא את הספרים האחרים שלו: ספירה, קונגו, וירוס אנדרומדה, אוכלי המתים ועוד. מהר מאד עליתי על השטיק של רוב הספרים שלו – קבוצה של מדענים מדיסציפלינות שונות נקלעים לאזור מבודד (פארק של דינוזאורים, ג’ונגל באפריקה, תחתית האוקינוס) ונתקלים בכוח מסתורי שמחסל אותם אחד-אחד. בסוף, קומץ של ניצולים פותר את התעלומה ומצליח איכשהו להימלט בשן ועין. האם זה אומר שהפסקתי לקרוא אותו? לא, לא -בשלב הזה כבר התמכרתי לכתיבה שלו והיה לי ברור שאני אמשיך לקרוא את הספרים הבאים שלו.
למרות שהספרים שלו נטו לחזור על עצמם, תמיד נהניתי מהם – הם תמיד הצליחו לסחוף אותי. ובשביל ילד בכיתה ו’, מה צריך מעבר לדינוזאורים וחייזרים בספינות טבועות? פה ושם הוא גם סטה מהשבלונה שלו – הדוגמה הטובה ביותר היא הספר Airframe שבו הגיבורה משחזרת את הנסיבות שהובילו להתרסקותו של מטוס נוסעים; אוכלי המתים הוא בעצם גרסה אחרת לסאגה הקלאסית באוולף; ובאחד מספריו האחרונים State of Fear, הוא תקף את הפרדיגמה המקובלת היום של התחממות כדור הארץ. לא התלהבתי שם מהדמויות, או מהעלילה, ששוב נפלה לשבלונה המוכרת, אבל אהבתי את העובדה שהוא לקח טענה שהציבור מקבל היום כעובדה מוחלטת, והטיל בה ספק. אני לאו דווקא מסכים עם ההנחות ועם המסקנות שלו, אבל אני בהחלט תומך – כסופר וכסטודנט לפיזיקה – בתהליך הטלת הספק והמחקר שנובע ממנו.
מעבר לספרים שלו, קרייטון ביים מספר סרטים והיה שותף ליצירת סדרת הטלוויזיה E.R. איבדנו השבוע סופר פורה ומרתק – סופר שהצליח ליצור מצב שבו הקמתם לתחייה של דינוזאורים נראה כמו אפשרות אמיתית. צריך כישרון מיוחד בשביל זה. יהי זיכרו ברוך.
אם ניתן להקים דינוזאורים לתחייה אולי ניתן גם סופרים?
יש אנשים שלוקחים את האופציה הזאת ברצינות – גופתו של וולט דיסני מוקפאת בדיוק מתוך ההנחה שמתישהו בעתיד, כשימצאו דרך להקים אותו לתחייה, יוכלו להפשיר אותו.
להקים לתחייה את קרייטון? גיב מי את ברייק. מה עוד?
שמעתי בעצב על מותו של קרייטון.
לא הזדהיתי עם הסופרלטיבים שבחרת להעניק לו בפוסט, אך כנראה שזה עניין לטעם האישי.
אכן, סופר חשוב.