שיר 1 מתוך "הפנתיאון" מאת אמיר אור
אַפְרוֹדִיטֵה
(המשך יבוא)
כָּל הָעִנְיָן הַזֶּה עָלַי נִמְאַס –
אֲהַבְהָבִים, בְּגִידוֹת, פְּגִישׁוֹת סְתָרִים.
מְאַהֲבִי טִפֵּשׁ, הַכֹּל אוֹמְרִים,
וּבַעֲלִי צוֹלֵעַ וְנַנָּס.
כְּבָר עִדָּנִים אֲנִי, בְּעֹל הַחֵשֶׁק,
רוֹתֶמֶת נְשָׁמוֹת לַחְרֹש בָּשָׂר;
וּבִשְׁבִיל מָה? לְעֹנֶג כֹּה קָצָר
שׁוֹר וַחֲמוֹר יַחְדָּו יָקִימוּ מֶשֶׁק.
"עִזְרִי, אֵלָה, עֲשִׂי שֶׁהִיא תֹּאהַב!"
"הוּא לֹא אוֹהֵב אוֹתִי – הוֹשִׁיעִי אֵם!"
מַה נִּלְעָגוֹת הֵן כָּל תְּפִלּוֹתֵיהֶם –
טֶסְטוֹסְטֵרוֹן עִם אַסְטְרוֹגֵן יַחְדָּו.
אַךְ הִרְהוּרִים כָּאֵלֶּה חִישׁ אַבְרִיחַ
עֵת אֲהוּבִי עָלַי יָדוֹ יַנִּיחַ.
* אהובה של האלה אפרודיטה הוא אל המלחמה, ארס.
בעלה הוא האל האומן הפייסטוס, שהיה צולע.
אמיר יקר.
ואהבה קוסמית עילאית על כל האהבות מכניסה לכיס הקטן שלה את הפנתיאון. עם כל הכבוד וההערצה לפנתיאון- החכם, הנשגב, האנושי, התהומי, המטלטל, היומיומי, העכשוי, החיתי,
אהבתי את השיר. חיה אסתר
תודה, והרבה אהבה קוסמית, חיה 🙂
שיר יפה אוהבת בו את הקול הנשי
תודה, חנה 🙂