בננות - בלוגים / / עצמו הגדול יותר
אמיר אור
  • אמיר אור

    אמיר אור נולד וגדל בתל אביב, דור שלישי בארץ. פרסם אחד עשר ספרי שירה בעברית, האחרונים שבהם "משא המשוגע" (קשב 2012), "שלל – שירים נבחרים 2013-1977" (הקיבוץ המאוחד 2013) ו"כנפיים" (הקיבוץ המאוחד 2015) שיריו תורגמו ליותר מארבעים שפות, ופורסמו בכתבי עת ובעשרים ספרים באירופה, אסיה ואמריקה. בנוסף פרסם את האפוס הבדיוני "שיר טאהירה" (חרגול 2001), והרומן החדש שלו, "הממלכה", ייצא השנה בהוצאת הקיבוץ המאוחד. אור תרגם מאנגלית, יוונית עתיקה ושפות אחרות, ובין ספרי תרגומיו "הבשורה על פי תומא" (כרמל 1993), "תשוקה מתירת איברים – אנתולוגיה לשירה ארוטית יוונית" (ביתן /המפעל לתרגומי מופת 1995) ו"סיפורים מן המהבהארטה" (עם עובד 1997) כן פרסם רשימות ומאמרים רבים בעיתונות ובכתבי העת בנושאי שירה, חברה, היסטוריה, קלאסיקה ודתות. על שירתו זכה בין השאר בפרס ברנשטיין מטעם התאחדות המו"לים (1993), מילגת פולברייט ליוצרים (1994), פרס ראש הממשלה (1996), ספר הכבוד של הפְּלֶיאדות (סטרוגה 2001), פרס אאוּנֶמי לשירה (טטובו 2010), פרס שירת היין מטעם פסטיבל השירה הבינלאומי של סטרוּגה (2013) ופרס הספרות הבינלאומי ע"ש סטפן מיטרוב ליובישה (בּוּדוה 2014). כן זכה בחברויות כבוד של אוניברסיטת איווה, בית היינריך בל אירלנד, ליטרַרישֶה קולוקוִויוּם ברלין, המרכז ללימודים יהודים ועבריים באוקספורד ועוד. על תרגומיו מן השירה הקלסית היוונית זכה בפרס שר התרבות. אור ייסד את בית הספר לשירה הליקון, ופיתח מתודיקה ייחודית ללימודי כתיבה יוצרת, בה לימד גם באוניברסיטת באר שבע, באוניברסיטת תל אביב ובבית הסופר. אור הוא חבר מייסד של התאחדות תוכניות הכתיבה האירופית EACWP ולימד קורסים לכותבים ולמורים באוניברסיטאות ובבתי ספר לשירה באנגליה, אוסטריה, ארה"ב ויפן. ב-1990 ייסד את עמותת הליקון לקידום השירה בישראל והגה את מפעלותיה – כתב העת, הוצאת הספרים, ביה"ס לשירה ופסטיבל השירה הבינלאומי. הוא שימש כעורך כתב העת הליקון, כעורך ספרי השירה של ההוצאה, וכמנהל האמנותי של פסטיבל "שער". אור הוא עורך סדרת השירה "כתוב" והעורך הארצי לכתבי העת הבינלאומיים "אטלס" ו"בְּלֶסוק". הוא חבר מייסד של תנועת השירה העולמיWPM , ומכהן כמתאם האזורי של "משוררים למען השלום" שליד האו"ם.

עצמו הגדול יותר

 

 

 
ג'ובראן ח'ליל ג'ובראן

עצמו הגדול יותר

מאנגלית: אמיר אור

 

 

לאחר הכתרתו, נַפְשִיבַּעַל מלך גְבָל פרש לחדר משכבו – החדר שבנו לו שלושת הקוסמים המתבודדים מן ההרים. הוא הסיר את כתרו ואת גלימת מלכותו, עמד בלב החדר, וחשב על עצמו – מעתה והלאה הוא שַליטהּ הכל-יכול של גבל!

לפתע סב לאחוריו; לנגד עיניו ראה איש עירום יוצא מתוך ראי הכסף שנתנה לו אמו.

המלך התחלחל וקרא אל האיש, "מה רצונך ממני?"

והאיש העירום ענה, "רק זאת: מדוע הכתירו אותך למלך?"

והמלך ענה, "כי אני הוא האציל מכל בני הארץ."

אמר האיש העירום, "לוּ היית אציל עוד יותר, לא היית מלך."

אמר המלך, "אני הוא החזק מכל בני הארץ, על כן הכתירו אותי למלך."

והאיש העירום אמר, "לו היית חזק עוד יותר, לא היית מלך."

אמר אז המלך, "אני הוא החכם ביותר, על כן הכתירו אותי למלך."

והאיש העירום אמר, "לו היית חכם עוד יותר, לא היית בוחר להיות מלך."

נפל המלך על הרצפה ובכה מרה.

האיש העירום הביט עליו. הוא הרים את הכתר, וּברוֹך הניחוֹ מחדש על ראשו של

המלך.

ובעודו מביט על המלך במבט אוהב, נכנס האיש העירום אל הראי.

המלך קם ומיד ניגש להביט בראי, אך לא ראה שם אלא את עצמו, מוכתר בכתר.

 

משא המשוגע

 

מכיוון שהמערכת שאינה מאפשרת כרגע להגיב, בינתיים אפשר לשלוח לי במייל את התגובות לפוסטים שלי   http://www.blogs.bananot.co.il/showPost.php?blogID=182  בפינה הימנית למעלה דרך לחצן "שלח לי מייל"  ואני אפרסם תחת שמכם או הכינוי שתבחרו.

31 תגובות

  1. הי אמיר, בשעה טובה חזרה הידידות לשרות ביני לבין חלון התגובות ולפני שאפצח בצרור הייקוים אציין מחשבה ראשונה שעברה בי כשקראתי את הסיפור, שהנה יש לי עוד תשובה לשאלה ששאלת בבלוג לפני המון זמן. "לו היה ניתן את מי היינו רוצים לפגוש?". אז הייתה תשובתי: מרגרט מיד, והנה, מוסיפה את ג'ובראן חליל ג'ובראן.
    מתחברת מאוד בקלות ובפליאה אל התובנות המדוייקות שלו. מאמינה שגם אתה אם בחרת לתרגם אותו, חושבת שבכיף הייתי יושבת איתו ליד איזו מדורה ומקשיבה לדבריו. (ההגיון שלי אומר שאם הייתי מדרבנת אותו לספר משהו הוא היה מספר לי סיפור על הכוח שבשתיקה ונכנס לאיזו ויפסאנה:)
    אבל עד כאן על ה"פגישה"… לגבי התרגום
    כשקראתי לא הצלחתי בכלל לזכור שאני קוראת תרגום. נדמה כי הקול נשמר, החכמה נשמרה, הכל כאן לקורא, ולי כקוראת נותר רק לומר…עצמו הגדול צודק, או במילים מחייכות: אם אפשר להיות עירום, חכם ומסוגל לעבור דרך מראות למה להיות מלך?:)

    • הי סיגל, פה את מוזמנת גם לפגוש את ג'ובראן וגם לפרוץ בצרור הייקואים 🙂

      השאלה שלך, "אם אפשר להיות עירום, חכם ומסוגל לעבור דרך מראות למה להיות מלך?" היא תשובת עצמה, לא? בסיפור הזה האני האחר איננו מלך… אבל הוא חופשי יותר ובשליטה על יותר מכל מה שמלך יכול לקוות לו.

      • מאת: סיגל

        תוכן המסר:

        אגב הפגישה הראשונה שלי עם ג'ובראן לפני שנים, בה קראתי את "על ההוראה":

        על ההוראה / ג'ובראן חליל גובראן, "הנביא"

        על ההוראה

        אין איש שיגלה לכם דבר,
        אשר אינו כמוס ונם בחביון הגיונכם.
        המורה, הפוסע בצללי המקדש בין חסידיו,
        אינו מגיש מחוכמתו, כי מאמונתו ואהבתו.
        אם אכן נבון הוא, לא יצווכם את חוכמתו,
        אלא יכוון צעדיכם אל מפתן נפשכם אתם.
        התוכן ישיח עמכם בהכרתו את החלל,
        אך לא יוכל לתתכם את הכרתו שלו.
        בצליליו יורכם המשורר
        את הקצב הפועם בכל היקום,
        אך לא יוכל לתתכם את האוזן,
        האוסרה את הפעם
        ואת הקול המשמיע אותו.
        וזה הבקי בעולם הספרות,
        יספר על שקילה ומדידה,
        אך לא יוכל להוליך אתכם שמה
        כי בינת האדם האחד,
        לזולתו לא תצמיח כנפיים.
        ואף שידיעת האלהים חובקת כל,
        נושא כל אדם לבדו
        את ידיעת האלהים והכרת העולם בחובו.

        ואת הבעיות של המלך אין לי. תמיד יכולה להיות עירומה, חכמה ואם ממש בא לי, גם לעבור דרך מראות (ובלבד שאסכים לאחר מכן להגיע לבית החולים לתפרים ועירויים:)

  2. אבנר אריה שטראוס

    לרגע חשבתי
    שהראי
    הוא ילד
    🙂

  3. גליה אבן-חן

    מלא בחכמת חיים, מושפע מאגדות עם ומשלים קדומים, מעניין עם פואנטה.

  4. מאת: חוה

    תוכן המסר:
    ברכות למי שהצליח לחסום ולהשבית את כל מערכת התגובות בבננות. להגיב באמצעות מיל אליך זה לא בדיוק דיאלוג.

    זה גם לא הכיף הכי אולטימטיבי שבעולם.

    ואת הסיפור בכלל לא הבנתי. למה צריך כח
    ולמה חכמה, אם אחרי זה פורצים בבכי.

    הסיפור אינו מדבר אלי בכלל.

    יואיל מישהו נכבד להסביר לי אותו.

    שליטה מוחלטת אינה משאת ליבי, גם לא חכמה מקסימלית.

    נו, מה לעשות נשאר לי לסיים בדבריה של ציפי לבני:

    "יש לנו ממשלה סכיזופרנית".

    • חוה, (וכל מי שמתקשה להיכנס): לפי מה שהבנתי משירלי צריך למחוק קבצים ישנים במחשב של המשתמש.

      צריך להכנס בדפדפן האקספלורר ל:

      tools

      Internet options

      Delete files

      Ok

      ואפשר גם למחוק את ה cookies (הכפתור נמצא ליד delete files)

      אין לי הרבה מושג בזה, אבל אם זה לא עובד אני מניח ששירלי תוכל לעזור לך אם תפני אליה.

      היא גם תוציא מן הסתם פוסט מסודר בנושא.

      • מצטרפת לאלו שהיו להם בעיות בכניסה. שלחתי מייל לשירלי ולאחר יום הצלחתי להכנס. אמנם מרוב נסיונות יש לי כמה שמות שאושרו על ידי המערכת אבל אני מניחה שעם הזמן המערכת החדשה תתקן את עצמה והכל יפתר.

    • מה לציפי ולזה , חוה?

  5. מאת: לוסי אלקויטי

    תוכן המסר:
    אמיר שלום
    אני מבינה שכנראה תגובתי לא התקבלה אצלך, למרות שעל פניו הכל הלך "חלק". נרשמתי אושרתי ומה שצריך.
    כתבתי על שאהבתי את הסיפור ועל מחשבות לגבי בחירה וגורל, ובחירת גורל. הקריאה כל כך זורמת שאין מה לחשוב על שפת המקור…
    פרסמתי אצלי כמה מלכים שציירתי בעבר, לכבוד הפוסט היפה שלך.

  6. אמיר, ספור חכם כל כך, גם לבורחס יש כמה ספורים על פגישות עם עצמו, וזה תמיד מענין כל כך , כמו להביט לרגע על עצמך מבחוץ

    • גם בעיניי – לכן תרגמתי כמובן 🙂
      לאילו סיפורים של בורחס את מתכוונת, חני?

      • ספור אחד קצרצר בשם "בורחס ואני"וספור בשם "האחר" בשניהם הוא פוגש בעצמו בגיל אחר

  7. ספור חכם המבטא את האמת הערומה
    על שליטה ומלכות
    וקצת מזכיר לי את בגדי המלך החדשים
    והתרגום נקרא לי טבעי וקולח
    שבוע טוב אמיר

    • תודה, חנה, ונכון, בשני הסיפורים יש חשיפה של אמת, אבל בסיפור שכאן העירום הוא בסדר גמור 🙂

    • תודה, חנה, ונכון, בשני הסיפורים יש חשיפה של אמת, אבל בסיפור שכאן העירום הוא בסדר גמור 🙂

  8. איריס אליה כהן

    מאד אוהבת את המולטי- פרסונות שיש למלך שלך/ של ג'ובראן, ומעניינת ביותר הבחירה שלך לתרגם את שם המלך לנפשי- בעל. בעל נפשות רבות…. או במילים אחרות, שש נפשות מחפשות מחבר… או בעל. אם הן רווקות:)

    • איריס, תודה, אבל האמת שהקרדיט מגיע לג'ובראן עצמו – במקור Nafsibaal ובערבית נאפס = נפש.
      למלך שלו יש רק שתי פרסונות או שמא אני ואני פנימי יותר, אבל במציאות יש שם רפובליקה שלמה, אני חושב 🙂

  9. שלום אמיר
    אני חושב שמשל יותם (שופטים ט') מעביר בסופו של דבר מסר דומה
    שבוע טוב
    גיורא

    הָלוֹךְ הָלְכוּ הָעֵצִים לִמְשֹׁחַ עֲלֵיהֶם מֶלֶךְ
    וַיֹּאמְרוּ לַזַּיִת
    מלוכה (מָלְכָה) עָלֵינוּ.
    ט וַיֹּאמֶר לָהֶם הַזַּיִת הֶחֳדַלְתִּי אֶת-דִּשְׁנִי אֲשֶׁר-בִּי יְכַבְּדוּ אֱלֹהִים וַאֲנָשִׁים וְהָלַכְתִּי לָנוּעַ עַל-הָעֵצִים.
    י וַיֹּאמְרוּ הָעֵצִים לַתְּאֵנָה לְכִי-אַתְּ מָלְכִי עָלֵינוּ.
    יא וַתֹּאמֶר לָהֶם הַתְּאֵנָה הֶחֳדַלְתִּי אֶת-מָתְקִי וְאֶת-תְּנוּבָתִי הַטּוֹבָה וְהָלַכְתִּי לָנוּעַ עַל-הָעֵצִים.
    יב וַיֹּאמְרוּ הָעֵצִים לַגָּפֶן לְכִי-אַתְּ מלוכי (מָלְכִי) עָלֵינוּ.
    יג וַתֹּאמֶר לָהֶם הַגֶּפֶן הֶחֳדַלְתִּי אֶת-תִּירוֹשִׁי הַמְשַׂמֵּחַ אֱלֹהִים וַאֲנָשִׁים וְהָלַכְתִּי לָנוּעַ עַל-הָעֵצִים.
    יד וַיֹּאמְרוּ כָל-הָעֵצִים אֶל-הָאָטָד לֵךְ אַתָּה מְלָךְ-עָלֵינוּ.
    טו וַיֹּאמֶר הָאָטָד אֶל-הָעֵצִים אִם בֶּאֱמֶת אַתֶּם מֹשְׁחִים אֹתִי לְמֶלֶךְ עֲלֵיכֶם בֹּאוּ חֲסוּ בְצִלִּי
    וְאִם-אַיִן תֵּצֵא אֵשׁ מִן-הָאָטָד וְתֹאכַל אֶת-אַרְזֵי הַלְּבָנוֹן.

    • גיורא, מעניין שמצאת את ההקבלה הזאת, ואילו חנה חשבה על 'בגדי המלך החדשים'. ובאמת יש פה מזה ומזה ככל שמדובר במשל על הפוליטיקה והשררה.
      אבל יש פה עוד יסוד חשוב, של האני הרחב יותר או העמוק יותר המדבר אל האני שבעולם, אל האישיות החיה את עולם התמורה והכיליון על כל אתגריו ואשליותיו.
      אני חושב שהנושא האמיתי של הסיפור הוא חופש.

    • גיורא, מעניין שמצאת את ההקבלה הזאת, ואילו חנה חשבה על 'בגדי המלך החדשים'. ובאמת יש פה מזה ומזה ככל שמדובר במשל על הפוליטיקה והשררה.
      אבל יש פה עוד יסוד חשוב, של האני הרחב יותר או העמוק יותר המדבר אל האני שבעולם, אל האישיות החיה את עולם התמורה והכיליון על כל אתגריו ואשליותיו.
      אני חושב שהנושא האמיתי של הסיפור הוא חופש.

  10. אומרים שאני אינני אני אז מי אני בכלל 🙂
    שאלה טובה : את מי אנחנו רואים כשאנו מתבוננים בראי !
    התרגום קולח כמים באמבטית המלך 🙂

    • תודה, ריקי, התשובה היא שאני לא רק אני אלא גם אני ואני ואני 🙂

      • לאמיר,

        לא יאומן, לאחר שבוע שלם של חוסר הכרה בי ובקיומי, סוף סוף אני מגיבה.

        תשמע, בקשתי ממך, וחזרתי וביקשתי ממך לפתוח פוסט חדש. ואמרתי לך וחזרתי ואמרתי לך שאני לא מבינה מזה שומכלום. משחק של מראות, מלוכה לבכיינים, באמת כמה בנאלי, נורא ואיום.

        אין לך איזה חזון אחרית הימים לספק לנו?
        כמה מילים בעד דמוקרטיה בחירות חדשות.

        איזו אמירה שרק השירה תביא גאולה מתוך הרע התעשייתי, השוחר מלחמתי, מתוך הטרנסטנטיות של הדת או זו שאנחנו מתוך יאוש לא מסיימים להיוולד ביחד עם הישות הגדולה שאנחנו כיצורים אימננטים – דברים לפני שהופכים לנשמות ומתאחדים עם הטבע והרוח הגדולה של היקום. טוב נשמות לא עושות מלחמות, אלא אם כן הם נפולת של מלאכים, או דרקולה, שבעצם אף פעם לא מת.

        אני עצמי לעולם לא גדולה יותר עם ראי או בלי, עם חכמה או בלי, עם כסף או בלי.

        ותודה לכל אלו שענו לי ואלו שלא.

        אז מה נאחל?

        שבת שלום.

        ואחתום כפי שלמדתי ממך.
        ח.

        ועל זה נאמר אל תחסום שור בדישו.

השאר תגובה

כתובת המייל שלך לא תפורסם באתר. שדות חובה מסומנים ב *

*


*

© כל הזכויות שמורות לאמיר אור