אמיר אור משורר, מתרגם, חוקר ועורך

    הַנּוֹף הַנָּכוֹן   וְאִלּוּ הָיִיתִי מְתָאֵר לָכֶם אֶת הָאוֹר הַכְּחַלְחַל הָרַךְ הַזֶּה אֶת בָּבוּאַת הַדֹּלֶב הָרוֹעֶדֶת בַּמַּיִם כְּשֶׁשַּׁיֶּרֶת הַבַּרְוָזִים       חוֹצָה אֶת הַבְּרֵכָה וּמֵעֵבֶר לְקַו הַגָּדָה הַמְעֻגָּל – אֶת הַשִּׂיחִים וְהַמִּפְרָץ     וְהֶהָרִים הַיְרֻקִּים הַנְּמוֹגִים בַּגֶּשֶׁם אֶל עֲנַן הַשָּׁמַיִם –   הַאִם לֹא הֱיִיתֶם מְאִירִים אֶת עֵינַי בְּזַרְקוֹר חַקְרָנִי מַפִּילִים בֵּין הַשּׁוּרוֹת     בַּרְוָז אוֹ שְׁנַיִם וּמִתְפַּלְּלִים לַמִּפְלֶצֶת     שֶׁתַּעֲלֶה מִן הַיָּם ...

        באור יהודה שרפו ספרי הברית החדשה ברחבת בית הכנסת מצלאווי. מעשית, מצחיק לשרוף ספרים בעידן הדפוס הדיגיטלי והאינטרנט, אבל סמלית ואתית זה בכלל לא משעשע.  מאות תלמידים וסגן ראש העיר חגגו מסביב לספרים הבוערים. יש הפגנת מחאה – http://www.blogs.bananot.co.il/showPost.php?itemID=5348&blogID=175  – וכל החפץ מוזמן לשם. אבל בעיניי ההפגנה הראויה ביותר היא שנכריז פה ובכל מקום על שבוע ישו ובשורתו. ...

      הַשֻּׁלְחָן     אֲנִי לֹא בָּעוֹלָם הַנָּכוֹן, לֹא. הַכֹּל עֵינַיִם     הָאֲנָשִׁים הַקִּירוֹת     גַּם כְּשֶׁהֵן עֲצוּמוֹת הֵן זָרוֹת     לְטוּשׁוֹת     אֶל פָּנַי הַזָּרִים בָּאוֹר הַגָּפְרִיתִי               מְנוֹרַת הַקְּרִיאָה נוֹבַחַת                                    עַל הַדַּפִּים הַשּׁוֹקְעִים בַּשֻּׁלְחָן לֶחִי תּוֹסֶסֶת מִתַּחַת לָעַיִן הַמַּאֲפֵרָה זְרוּעָה     עֲצָמוֹת וְאֵפֶר.   מְשִׁיכַת הָעֵט הַבּוֹגְדָנִית הַזּוֹ                   שֶׁשּׂוֹרֶטֶת אֶת הָעִיר             הַצִּדָּה כְּמוֹ סַרְטָן וּמַמְשִׁיכָה חוֹרֶצֶת    אֶת הָעוֹלָם    ...

  המוֹעדים     מועֵד אל"ף   מַבָּט הִסְפִּיק לִקְבֹּעַ –  אַתְּ שָׁוָה! בַּקָּפִיטֶרְיָה, עִם כָּרִיךְ בַּיָּד עֵינַי בָּךְ שוֹטְטוּ מִשָּׁד אֶל שָׁד ולִי הָמוּ מְעַיִךְ בִּתְשוּבָה.   קָשֶה לִקְבֹּעַ מַהִי אַהֲבָה – אוּלַי רָעָב הָמָה שָם בַּדּוּכָן, אֲבָל אָמַרְתְּ  "אוּלַי נֵלֵךְ מִכָּאן?" וְאַחַר-כָּך שְׁנָתֵנוּ דֵי עָרְבָה.   וּכְשֶׁגָּרַבְתְּ בַּבֹּקֶר גֶרֶב אֲגָבִי וחֲזִיָּה עַל סְגוֹר לִבֵּךְ סָגַרְתְּ לָחַשְׁתִּי "שִׂימִי אֶת ...

     3 הַפָּרוֹת לִחֲכוּ   הוּא חָזַר לָזֶה / מַמָּשׁ לִפְנֵי הַמִּלְחָמָה בְּלוּאִיזִיאָנָה / וְגָדַל שָׁם לִהְיוֹת / נַעֲרָה עֵרָנִית, זְהֻבָּה וְדַקָּה. / הִיא מַגִּיעָה לְפִרְקָהּ / וּכְבָר מְדַבְּרִים בָּהּ נִכְבָּדוֹת – / אָבִיו הוּא הַחַוַּאי / הֲכִי עָשִׁיר בַּסְּבִיבָה / וְגַם הוֹרֶיהָ / רוֹצִים. / הוּא נָעִים, עָצוּר, / נִימוּסָיו מֻשְׁלָמִים / וְהוּא עוֹמֵד לָרֶשֶׁת / אֶת הָאָרֶץ ...

        2 הַכְּלוּב    אַחֲרֵי שְׁלֹשֶת-אֲלָפִים שָׁנָה כִּמְעַט / לְמַרְגְּלוֹת הַהִימָלָיָה / הִיא גֶּבֶר צָעִיר / זְרִיז אֵיבָרִים / עִם אִשָּׁה חָרוּצָה שֶׁבָּרָק בְּעֵינֶיהָ, / שְׁנֵי בָּנִים / וּבַת. / הוּא הָיָה בֶּן עֶשְׂרִים וּמַשֶּׁהוּ / כְּשֶׁבָּנָה / אֶת הַכְּלוּב הַהוּא / מֵעֵץ וּנְצָרִים / סְבִיב עַצְמוֹ, כְּמוֹ גֹּלֶם / עַל מִדְרוֹן הָהָר. / מֵעוֹלָם לֹא דִּבֵּר ...

     1   מִזְבֵּחַ   הֵם נָתְנוּ לָהּ רַק כַּפִּית / וְתוֹךְ רֶגַע הִיא הָיְתָה / בָּעוֹלָם הָאֱלֹהִי. / הָאֵלָה לֹא הָיְתָה / רַעְיָה לְשׁוּם אִישׁ / אַךְ אִשָּׁה לְכָל גֶּבֶר; / לֹא /  הִיא לֹא תֵּדַע כַּמָּה – / חַסְרֵי פָּנִים / עוֹבְדֵי הָאֵלָה / בָּאִים וְהוֹלְכִים. / הִיא צוֹפָה בְּגוּפָהּ / מִתִּקְרַת הַמִּקְדָּשׁ / מִתְפַּתֵּל / כֻּלּוֹ ...

  ללבנה זֶמֶר יָשָׁן     גַּם בַּקַּלָּה שֶׁבַּפְּרֵדוֹת יֵשׁ צַעַר: מַרְאֶה אֲשֶׁר הָיִינוּ וְחָלַף נוֹשֵׁר מֵעַל עֵינֵנוּ וְאֵינֶנּוּ, עוֹרֵם עַל הֶחָזֶה עוֹד סְתָו.   גַּם בַּקַּלָּה שֶׁבַּפְּרֵדוֹת יֵשׁ צַעַר אַךְ עֵת שְׁנֵי אוֹהֲבִים יִפְנוּ אִישׁ לְדַרְכּוֹ בּוֹעֵר וְלֹא אֻכָּל, עָקוּר אַךְ לֹא מִשֹּׁרֶשׁ הַלֵּב כָּבֵד מִנְּשֹא.   גַּם אִם חָלַקְנוּ יַחַד בְּצֵל אִילָן בַּדֶּרֶךְ עָבְרוּ חַיֵּינוּ אֵלֶּה כְּמוֹ צֵל, ...

      אחים בדם   ערב יום הזיכרון מעלה בכולנו הרהורים נוגים על סכסוך הדמים על פיסת הארץ הקטנה הזאת. שפיכות הדמים פה לא פסקה מאז שאני זוכר את עצמי, התחילה עוד הרבה קודם, ואין לה שום סוף נראה לעין. חיילים ואזרחים משלמים בחייהם, פוליטיקאים מתמרנים את הסכסוך בשירותם כמו חיית מחמד מאולפת, ותולדותיו נלמדות בבתי הספר. כולנו כואבים את האובדן ...

        פיונה סמפסון   מפגש חטוף   צַלָּקוֹת עַל מַפָּה.   הַמֶּרְחָק בֵּינֵינוּ הוּא אוּלַי לֹא יוֹתֵר מֵחֲמִשִּׁים מֶטֶר מִתַּחַת לְקִמְרוֹן קַדְמַת הַבָּמָה שֶׁל חֲדַר מַדְרֵגוֹת.   אוּלַי לֹא יוֹתֵר מֵחֲצִי שָׁעָה: הַזְּמַן פָּשַׁט אֶת בִּגְדֵי הַחֹל שֶׁלּוֹ   כָּל דַּקָּה קוֹדַחַת כְּמוֹ שְׂעָרוֹת עַל עוֹר נַעֲרָה. הַחַיְשָׁנִים הַכִּמְעַט סְמוּיִים הָאֵלֶּה נֵעוֹרִים.           הַזְּמַן מְסֻפָּר שׁוּב וָשׁוּב ...