לי עברון-ועקנין: לדבר את האהבה הטובה – שירים וסיפורים משוררת, אוהבת אנשים ומילים
"המטאפורות יכולות לקצר את המרחק שביני לבינך"
– הרוקי מורקמי
מילים
אילו מילים יפות! שלךָ?
בנות כמה?
מותר ללטף?
בוא ואראה לך גם
את שלי
שאל ואענה
אשאל ותענה
ובשתיקות וברווחים
תחמוק ממני
ובמילים אטפס ואאחוז
במחלפות שערך
אל תתחלף
הישאר.
לי בא לי ללטף את מילות השיר הזה שלך, יפה!
חני, נעים 🙂
כמה חושני. איזה יופי.
תודה אומי 🙂
לי, אהבתי את הנסיון הזה להחזיק מישהו באמצעות המלים, כמעט לטוות סביבו רשת ורק שלא יתחלף, שיישאר. כן, המלים יש להן את הכוח הזה. לפעמים.
תודה מירה. לפעמים 🙂
לאחרונה נדמה לי שאי אפשר להחזיק אנשים, אבל מה שיפה הוא שהם חוזרים במפתיע.
לי, אי אפשר להחזיק. נקודה. לא אנשים ולא את הרגע. וגם אם הם חוזרים, בינתיים דברים משתנים. (אי אפשר להיכנס לאותו הנהר פעמיים וכו").
טוב, לא יודעת מה נפלו עליי ההגיגים האלה על הבוקר. רק טוב שיהיה:)
נכון. אבל לפעמים מפתיע כמה דברים שכאילו נגמרו יכולים לחזור, כנראה באמת עד שמתים הכול פתוח.
ובאמת שיהיה טוב 🙂
סיום מאוד יפה, הטיפוס במחלפות השיער
דרך המילים כמו לנסיך הכלוא בטירה.
תודה סיגל 🙂
לי, אהבתי את העדינות שבליטוף מילות השיר.
תודה תמי 🙂
קומפקטי, כמו שאני אוהבת. נהדר, לי!
תודה, סבינה! 🙂
המילים שלנו – כמו להציג לראווה ילדים או, להבדיל, חיות מחמד. אני אוהב את ההקבלה הנרמזת הזו.
יפה הסוף, אבל אפשר לעיתים שווקא ההיאחזות ברווחים ובשתיקות מאפשרת קרבה, והמילים יכולות להתגלות כאופציה חמקנית וקשה.
מהזווית שלך יפה כוחן של המילים כמו הכח האצור במחלפות השיער (של שמואל הנביא, שלא העלה מורה על ראשו, או של שמשון). אבל יש לזכור גם את שערותיו של אבשלום שהתגלו כמקור פגיעות וחולשה.
והשיר יפה לי, לי.
תודה שחר-מריו (אפשר לקרוא לך בשם אחד? ואיזה אתה מעדיף?).
ללמוד לקבל גם שתיקות ורווחים, זה השיעור שלי עכשיו. לפעמים זה מפנה מקום לדברים נפלאים.
ותודה על האזכור של אבשלום – נקודה למחשבה.
אהבתי. אהבתי את המילים כילדים שלנו, או כמו איזו חיית מחמד (מותר ללטף?).
מאחלת לך שישאר.
תודה לוסי. את מקסימה כל כך (אני מתכוונת לציורים שלך ולא רק לתגובות).
איזה יופי. כמה חכם וכמה ענוג.
זה קנה אותי: "אילו מילים יפות! שלךָ?
בנות כמה?
מותר ללטף?"
מותר ללטף… גדול!!!!!
ואיזה ציטוט נפלא ממורקמי שהפך גם לאהובי בזמן האחרון.
חשבתי שמורקמי ישמח אותך יעלה 🙂
יפה, שוב, הטיפוס במחלפות השער.
(מי זאת היתה? רפונצל?)
אהבתי.
וגם תהיתי, למה חומקים בשתיקות וברווחים. כי לפעמים יש גם רווחים כאלה, שמלאים במילים.
היי עדה, מה שלומך? איך הכתפיים?
כן, רפונצל. ולמה את מתכוונת – שגם עם מילים יכול להיות ריחוק?..
לא בהכרח. חשבתי יותר על הקרבה וההבעה שיכולה להיות גם בלי מילים.
והכתפיים – כרגיל, תודה. נראה שגם הן וגם אני מתרגלות למצבן הנוכחי. 🙂
אה, קרבה שבשתיקה זה נפלא.
בהתכתבות זה יותר קשה :).
גם להתרגל זה טוב – מקווה שישתפר בכל זאת.
איזה יופי, לי. נהדר. שיר אהבה.
תודה שירה 🙂
לי, אצל מורקמי הן מקצרות את המרחק, אבל אצלך הן כמעט מה שמתאהבים בו ושנוגעים דרכו. ארוס-פואטיקה!
והכי מדהים פה "אל תתחלף"?:)-
לא שזה אפשר, אבל על יד זה כל השאר נראה כאילו בלי ספק קרה.
אההה
אמיר היקר. עכשיו מביך להגיד שנהניתי מהמילים שלך… 🙂 בייחוד מה"אההה" בסוף.
לא הבנתי את המשפט "לא שזה אפשר, אבל על יד זה כל השאר נראה כאילו בלי ספק קרה. " (לא שאפשר לא להתחלף, נכון? ומה זה כל השאר?)
כל שאר השיר, לי!
כשאת מבקשת "אל תתחלף / הישאר" זה נותן תחושה שכל האהבה דרך המלים שהוצעה בפירוט פעולות עד לשורה הזו כבר התרחשה או מתרחשת ממש.
אההה 🙂
שלום לי
כמורה לתנ"ך אני לא יכול להתעלם מהארמזים המקראיים המכוונים או לא.
הראשון משיר השירים בו האוהב מתאר את אהובתו הלא מושגת ואומר : זאת קומתך דמתה לתמר ושדייך לאשכולות (התמר)אמרתי :אעלה בתמר אוחזה בסנסניו ,יהיו שדייך כאשכולות הגפן.
כלומר האוהב מדמה את שדי אהובתו הלא מושגת כאשכולות התמר הדורשים מאמץ גדול להשיגם .הוא מבקש שיהיו נמוכים יותר קלים לבציר כאשכולות הגפן.(שיר השירים ז"8)
הארמז השני קשור למחלפות שמשון שקצצה דלילה.
המסר העגום לגביך הוא כזה: מילות שירה קונות נשים ,לא גברים.
לעומת זאת מה שדלילה מציעה כמעט תמיד עובד.
המשיכי לכתוב כי את כותבת יפה אבל לצרכים אחרים חפשי פתרונות פשוטים יותר.
בהצלחה
גיורא
LOL
וכן, הארמזים מכוונים.
מכיוון שחתן כבר תפסתי, אתה מוזמן לקרוא גם את שאר השירים (יש רשימה מימין), אני מרבה בארמזים כאלה.
מה זה LOL?
צוחקת בקול רם (laughing out loud).
יופי של שיר על אמנות השיר והאהבה גם יחד. מקווה שהצלחת לטפס על מחלפות ראשו והוא לא התחלף …
תודה מירי המקסימה.
לי יקירה,
איני מרבה להכנס לאתר לאחרונה בשל תהליך כתיבה שאני שרויה בו. והנה נכנסתי ומצאתי את השיר שלך שעושה האנשה למילים שמנסות לעשות האנשה לנפש, ושמחתי לקרוא אותו בהפוגה מתגעגעת קטנה מהמילים המתסכלות שקמות עלי ולא תמיד רוצות ליטוף.
לא הצלחתי לזהות מי את, אבל המון תודה על התגובה החמה ובהצלחה עם המילים הסוררות!
התגובה הקודמת היא שלי… לא שמתי לב ששמי נשמט.
חבל שלא סמכתי על עצמי, כי חשבתי שאולי זו את :).
הי לי, מלים שמנסות לגעת בליטוף ולאחוז את מה שחומק. אהבתי מאד.
תודה אורה 🙂