כיף אתכם!
רונן, ספייק קר רק בגופו.
יעל, אני מצטערת לשמוע… אבל זה גם מחמיא מבחינת השיר, כמובן.
קיטי, גם על לקס אני לא חושבת כקר בדיוק.
ומה יותר יפה? (אדום או סגול?)
רגע, זה קשור לבאפי המסתורית(שעליה עדיין אינני יודעת [כמעט] כלום)?
כי אני דווקא רואה כאן תיאור תמציתי מאד וקולע ומשכנע שיכול להתאים להרבה מצבים בחיים האמיתיים שם בחוץ.
לי עברון-ועקנין: לדבר את האהבה הטובה – שירים וסיפורים משוררת, אוהבת אנשים ומילים
באפי וספייק?
לקס?
כיף אתכם!
רונן, ספייק קר רק בגופו.
יעל, אני מצטערת לשמוע… אבל זה גם מחמיא מבחינת השיר, כמובן.
קיטי, גם על לקס אני לא חושבת כקר בדיוק.
ומה יותר יפה? (אדום או סגול?)
ושניהם יפים.
(סו"ס ביטלו פה את שפת ה-ל").
LOL
רגע, זה קשור לבאפי המסתורית(שעליה עדיין אינני יודעת [כמעט] כלום)?
כי אני דווקא רואה כאן תיאור תמציתי מאד וקולע ומשכנע שיכול להתאים להרבה מצבים בחיים האמיתיים שם בחוץ.
השיר לא קשור לבאפי, לפחות לא במקורו… :).
בכל פעם שאני מסתכלת על המילים, זה מזדמזם לי:
איך נפלת, בן אלמוות, אל הרשת
אשר טמנו לך בני תמותה.
לא מזהה…
מי היה מאמין שהיית פשוט,
שהיית תמים, ולנטינו.
שהיית בן אוהב של אמא
וחלמת באמת
על פרדס וקלמנטינות.
את זה אני כבר מזהה.
ורונית, מנוולים הולנטינואים.
נכון, וזה בדיוק אבל בדיוק מה שהשיר הזה של לי הזכיר לי:
את ולנטינו.
אויי, כמה צרות הם גרמו לי הולנטינויים הזבלים..
מדהים איך אפשר לתאר במדויק תחושות ורגשות שלמים בשלוש שורות קצרות קולעות ובאותה נשימה כואבות כ"כ 🙂
תודה לך!