לי עברון-ועקנין: לדבר את האהבה הטובה – שירים וסיפורים משוררת, אוהבת אנשים ומילים
לכתחילה הייתי גדולה
גדולה כל כך שהיית מוכרח
להבחין בי,
וכולם היו מוכרחים להבחין בי
לצדך.
מחר אהיה קטנה.
קטנה כל כך שלא תבחין בי
ואוכל להסתנן אליך דרך סדק
ולהתעטף בך
בלי שתרגיש.
לכתחילה הייתי גדולה
גדולה כל כך שהיית מוכרח
להבחין בי,
וכולם היו מוכרחים להבחין בי
לצדך.
מחר אהיה קטנה.
קטנה כל כך שלא תבחין בי
ואוכל להסתנן אליך דרך סדק
ולהתעטף בך
בלי שתרגיש.
היי לי. שיר יפה. את מכירה את ספר הפנטסיה "גדול, קטן" של ג"ון קראולי?
הרבה אור יש אצלך בשירים. מעריכה ואוהבת.
אין ספק. גדולה.
תודה לשלושתכן על התגובות המשמחות! אורי, אני לא מכירה. כדאי?
אני מאד אוהבת את השירים שלך. שנה טובה. אומי.
תודה אומי, כיף לשמוע. שנה טובה גם לך!
קצר וקולע!
מהמם. שנה טובה מותק.
תודה שירי! גם לך!
את יודעת שזה קולע.
~חיבוק~
נהדר, לי. קצר אך מכיל כ"כ הרבה.
היי חמוטל, תודה :).
הארה מאוחרת.
אחרי שרונן אמר שבאפי לא הראתה את הצד החלש שלה לריילי כדי שיוכל לגונן עליה, חשבתי לעצמי שאולי היא לא ידעה איך לעשות את עצמה קטנה לידו (כדי שהיא תראה גם אותו, ולא רק הוא אותה).
לא הבנתי כל כך. מה בדיוק רונן אמר, ומה את אומרת? (סליחה, הראש שלי מצונן ולא עובד טוב).
בדיוק עכשיו זה הזמן לסלוח. 🙂
דיברנו על למה ריילי מרגיש שבאפי לא אוהבת אותו, ולמה זה לא הצליח ביניהם. הוא אמר שהיא הדגישה את הכוח שלה, אבל אף פעם לא היתה מספיק חלשה כדי שיגונן עליה וינחם אותה. ואז נזכרתי בשיר הזה: אם היא משכילה להיות קטנה, לא רק הוא מצליח לראות אותה כמו שהיא, אלא גם היא מצליחה לראות אותו, דרך הצרכים שלו.
אין מוקדם ומאוחר בבלוגייה… אחרי שקראתי את התגובה שלך קראתי אצל רונן.
וכן, זה סוג מתקדם של נתינה, לאפשר לאחר לתת לך.