אֲבָל אהבתי

אֲבָל אַהֲבָתִי אֵינֶנָה בְּכֹּחִי

הַיָּם שֶׁבּוֹ הִיא נְתוּנָה

הַפָּחַד שֶׁמַצִיף אותָהּ בְּהַדְרָגָה

הָרוּחַ שֶׁגוֹרֶרֶת אֶת מַחְשׁבוֹתֶיהָ

הַשֶּׁמֶשׁ שֶׁעוֹמֵד מֵאֲחוֹרֶיהָ

מִלְפָנֶיהָ וְנְגְדָהּ

הַנְחָשִׁים שֶׁהִיא עוֹטֶפֶת בְּשַׂעֲרוֹתֶיהָ

כָּאֲשֶׁר הִיא מִתְהלֶכֶת אֲפוּפָה בְּקוּרֵי שֵׁינָה

נְשִׁימוֹתֶיהָ וְחֻקֶיהָ

הַזְּמַן אֲשֶׁר מַסְתִיר אֶת שִׁגְעוֹנָהּ

אֵינֵנִּי יְכוֹלָה יוֹתֵר. אֵינֵנִּי יְכוֹלָה

מתוך ספר השירים "עֲדִי", 1981, ספריית פועלים