עינייךָ נעצמו על קרקעית הים
עֵינֶיךָ נֶעֶצְמוּ עַל קַרְקָעִית הַיָּם
עַכְשָׁו, כֻּלְּךָ עָשׂוּי פְּנִינִים וְקוֹנְכִיוֹת וְעֵשֶׂב יָם
כָּל הַצְדפִים, כָּל הָרוּחוֹת, כָּל שְׁלוּלִיוֹת הַמַּיִם
מְגֹאָלִים עַכְשָׁו בְּדָּם
בַּחֲלוֹמַי מִשְׁתּוֹלֶלֶת סְפִינָה נוֹרָאָה
וּפְתָנִים לְבָנִים מְשַׂחֲקִים עַל בִּטְנָהּ
לֹא, אֵינֶנִי מַכִּירָה אֶת הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אֲנִי רוֹאָה
אוֹרְבִים לִי, כָּל הַדְּבָרִים אורְבִים לִי
מִבִּפְנִים
כל הלילה נפנפתי לו בכובעים
כָּל הַלָּיְלָה נִפְנָפְתִי
לוֹ בְּכוֹבָעִים
רָאִיתִי שֶׁמֶש עַל פָּנָיו
וְשֶׁקֶט צִבְעוֹנִי חָבוּק בִּזְרוֹעוֹתָיו
אֲפִלוּ צִפּוֹר לֹא הָיְתָה בְּיָדִי
אוֹתוֹ לַיְלָה
כַּאֲשֶׁר הֵם מְצָאוּהוּ
שׁוֹתֵק
עַל קַרְקָעִית הַיָּם
אינני זוכרת את קרקעית הים
אֵינֶנִּי זוֹכֶרֶת אֶת קַרְקעִית הַיָּם
וְלֹא אֶת הַצִפּוֹר שֶׁנִסְחפָה אֶל תוֹךְ הַיָּם
וְלֹא אֶת הַמַּלְכָּה שֶׁנָּבְרָה בָּאַשְׁפָּה
וְצִפְעוֹנִים שֶׁנֶּאֱסְפוּ סְבִיבָהּ, מְצָאוּהָ
עֲטוּפָה בִּכְלָבִים אֲדֻמִּים
וְשׁוֹתֶתֶת דָּם
אֵינֶנִּי זוֹכֶרֶת אֶת הָעֲנָנִים
שֶׁעָבַרְתִי דַּרְכָּם
וְלֹא אֶת שֵׁם הָעִיר שֶׁבָּהּ חַיִּים הָעֲנָקִים
אֲפִלּוּ אֶת הַמֵּת שֶׁנֶּהֱפַךְ, פִּתְאֹם, לְנֶשֶׁר
אֵינֶנִי זוֹכֶרֶת
וְאֵינֶנִי רוֹצָה דָּבָר בִּמְקוֹמָם
מתוך ספר השירים "כי הוא מלך". 1974, הוצאת מ. ניומן.
בשתי מילים: פשוט נפלא.
יפה
שלושה שירים חזקים של גילוי וכיסוי מהבטים משתנים הבאת לנו כאן, חדוה.
אינני רוצה דבר במקומם 🙂
שלשה שירים נהדרים : "כי את מלכה"
שנה טובה ומבורכת
קרקעית הים כמטאפורה של מוות וכזירה של חלומות שקשורים בו –
והתהליך שמתקדם משיר לשיר : מאיום הגלום בקרקעית הים בשיר הראשון
(אורבים לי) ועד השלמה וביטוי של געגוע (ואינני רוצה דבר במקומם)