תשובת הלב חוקרת את החיים ,וכותבת עליהם

    באמת יותר טוב מזה לא יכולתי לבקש, שהשיעור על הספר הנצחי " חובת הלבבות" מאת רבינו בחיי יתקיים מול הבית שלי. אין תרוצים לעייפות של סוף היום. רבינו בחיי מולי. מעבר לכביש בקומה האחרונה אצל שכנתי שאף היא חוזרת בתשובה. לפעמים אני מודה לה' שלמרות הדרך הקשה זכיתי להכיר את רבינו בחיי ואף את המורה שבחיים הנורמלים מה ...

         שעת הצהריים. לא חם. אך עדיין מעצבן להמתין ארוכות לאוטובוס הלא נכון, עם ילד קטן שנגרר אחרי בצייתנות עיוורת, רק מפני שאחיו איחר להגיע הביתה. אחר כך נגלה כי אחיו לא איחר כלל, אני היא המרחפת שלא קלטה את המסר. הייתי מוסחת. הבוגר סיים את לימודיו  ב2 ורבע לא ב1 ורבע. זה מה שהוא מסר ואני הבנתי כראות עיניי. וכך נגררת ...

              הזיקוקים של השנה היו נטולי ריח , טעם, פחד, זוהר…עמדתי וצפיתי בהם משועממת. הבית היה ריק. ושום פרצוף מהמרפסת השכנה לא ניבט אלי במין אחווה של קסם, של גם את רואה ..כן זאת המילה. קסם שגם אם הוא מתפוגג לו חיש. עדין יש בו את  המעט המחזיק את המרובה. לא כמו הזיקוקים של ילדותי. ...

  http://e.walla.co.il/?w=/269/1664951 על רועי קליין צריך לחשוב כל השנה לא רק ביום הזיכרון. זאת הבעיה האישית שלי עם ימים. לפעמים הם מהווים תירוץ לשכחה. יש ללמוד ממנו צורת חשיבה אחרת, כזאת שמורה לנו  איך לפעול למען הכלל בלי לפגוע באיש. לצערנו  הוא נפגע והשאיר אחריו יתומים. אבל משהו ממנו חייב להשאר. יהי זכרו ברוך.  

        ביתי האמצעית התעקשה על תליית שורת דגלוניי  ישראל על המעקה . כמובן שהסכמנו. מביין ילדי היא היחידה שלומדת בחינוך הדתי לאומי וגם נולדה ביום הזכרון ושמה דרורלי. כלומר איך שלא תקחו את זה שמה וגורלה שזורים  בתולדות המדינה.  העניין שזה מביך.   כפי  הנראה אנו היחידים בבניין ואולי גם ברחוב שתלו בחזית דגלונים מן הסוג הנ"ל. יש ימים בהם אני נאלצת ...

    אדון שטרן הוא איש עסקים, ממולח, כזה שיודע את מלאכתו נאמנה. לפני ארבעים שנה הגיע לבני- ברק , הבירה, ומיד חמד את השטח המוצל שעמד על הגבעה הגבוהה  בעיר, זה המשקיף בנחת על העיר  המופלאה . אולם לרוע מזלו, על אותה גבעה עצמה כבר התגוררה לה בשלווה ישישה ערירית חסרת שיניים, שחיה לה בבית מוזנח בעל קומה אחת עלובה. אדון שטרן שטרם ...

     הם היו אנשים פשוטים, אם לאמר ענווים. הם לא ידעו כל יומרה אינטלקטואלית וכל שאיפתם הייתה לחיות חיים הגונים וישרים על פי עשרת הדיברות, ככתבם וכרוחם, ולהקנות עיקרים אלה לבניהם אחריהם.   אבי- כפי ששמו מעיד עליו- מוצאו ממשפחת מלומדים ורבנים במשך דורות רבים. הוא לא רצה לעשות את תלמודו קרדום לחפור בו, ומצא מחייתו ומחיית בני ביתו ...

    מה שמפחיד אותי בשואה היא שהיא גרמה לנו לאמץ דפוסים נקלים. למשל: הנאצים ללא היו מצליחים בהשמדה לולא היו אלופים בתעמולה. לאט, לאט הפך היהודי האינטלקטואל, שרבץ בסלונים הספרותים, בבתי החולים, בשדה המדע, לעכברוש. בצעדים בוטחים, במילים רמות, במקרופונים וצילומים  מתעדים, הוא התהפך. הגאון הממושקף שחשב שנטמע, הפך  לאויב מצצני שחייבים לעקר מן השורש. בשם חופש הביטוי התרחשה אלימות מילולית ענפה, שהפכה בהמשך למכונת ...

    http://www.aish.co.il/i/h/48858557.html מובא כאן מאמר מעניין שמתקשר לפוסט שכתבתי אודות ספרו של בן הכט. הנה הוא כאן. http://blogs.bananot.co.il/showPost.php?itemID=15784&blogID=161 אנשים שואלים איפה היה אלוקים? ואני שואלת בתגובה,  איפה היו האנשים? אני נביט סביבנו נראה שגם היום יש ירידה תהומית במה שאמור להיות אדם שכולו צלם אלוקים. במקום שאין אנשים השתדל להיות איש. מסתבר שהטלת האשמה על כוחות עליונים, היא הפתרון ...

       בנרות ולפידים חיפשתי את ספרו של בן הכט " כחש" ולשמחתי נמצאה האבדה באקראי ,  שם בסיפריה הענקית השוכנת בבית הורי נח לו הספר בלוי ונטוש, מתחנן בפני למעט התענינות כנה . נכנעתי . זאת מפני ש.. הספר הזה שנדחק ומטוטא מתחת לשטיחים וקבלות הפנים  חייב לחזור למדפי הספרים ובמהירות. ומי היה  בן הכט, כותב הספר? ובכן ...