תשובת הלב חוקרת את החיים ,וכותבת עליהם
איך אדם יכול מצד אחד לרחם על ילדיי העובדים הזרים,ומצד שני לטעון שהחרדים סחטנים כי הם מבקשים את הגדלת קצבאות הילדים על מנת למנוע מאותם ילדים, שהם ילדיי עם ישראל, להגיע לחרפת רעב.
אריק פרום טען: שמי שאוהב ילדים, יאהב כל ילד, יוצא לי לעבוד עם ילדי עובדים זרים ,אני אכן אוהבת אותם, זו סיבה מספקת לשנוא את כל השאר?
תהייה מוספת: כל קורא בספרי מבורך, ויתברך, הוא עוסק בין היתר בחסידות חב"ד, ובניתוק מוחלט מהשורש היהודי ושיבה אליו,מאז שפורסם הבנתי שהוא עוסק בהתמודדות כלכלית של זוג ממעמד הביינים, ובילדה שנאנסה. נכון גם זה בספר, נכון, מאז שהוא יצא לאור, הוא בכלל לא שלי יותר, הוא של קוראיו, ואני מודה לכל אחד מהם בנפרד, ובכל זאת אני תוהה אם הקריאה הזאת נובעת מהיכולת שלנו להתעלם מסוג אחר של עוני רוחני? או שאני זו שלא הדגשתי מספיק את הנקודה. בכל מקרה מודה ואוהבת כל קורא.המון!
תהייה שלישית: איך זה שמאז שיאיר גרבוז אמר מה שאמר,אני פתאום מוצפת במבול של הצעות לנסוע לקברי צדיקים ונעתרת לבקשות -הצעות שמונחות לפתחי יותר ויותר. רצה לקלל ויצא מברך. אני מאמינה שבשורש האלוקי של יאיר גרבוז טמונה התשובה.